"אני יושבת בחדרך בפעם האחרונה ורוצה שתסתכלי לי בעיניים כדי שהמבט מלא כאב סבל וייסורים ילווה אותך בכל מקום ובכל זמן ויהא צל מלווה של חייך, וירדוף אותך בחלומותייך", כך פנתה תושבת חולון אל השופטת שולמית יעקובוביץ’ מבית המשפט לתביעות קטנות וכיום שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
זילפה בר-שפע, בת 68, אם לשלושה ילדים וסבתא, מתנדבת ועוזרת בעמותות, מספרת כי סבלה מהתביעות שהגיש נגדה שכנה עד שגילתה כי הוא החליט, כדבריה, "ללכת על כל הקופה" ולתבוע אותה בתביעה אחת גדולה.
בר-שפע, שבמשך חמש שנים בילתה בין כותלי בית המשפט ומשרדי ההוצאה לפועל, הגיעה לקצה. לאחר שנגזר עליה לפצות את שכנה בעשרות אלפי שקלים, היא איימה על השופטת כי תתאבד. על איומים אלה והטרדת שופט קבעו בתי משפט השלום והמחוזי כי היא עברה עבירה פלילית, אך בחודש האחרון בית המשפט העליון הפך ההחלטה וזיכה אותה מאישום זה כאשר קבע: "השמעת איום על כוונה להתאבד יכולה להיות מניפולציה, אך גם קריאה לעזרה".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
רוצים להישאר מעודכנים?
בר-שפע מספרת בראיון ל"השקמה-חולון" מה הביא אותה לסיטואציה קיצונית זו, שבה מצאה את עצמה פונה לשופטת ומאיימת בהתאבדות: "את, אישה של צדק, חוק ומשפט, אבל רוצחת נשמות חפות מפשע בלהב פסיקה, בדם קר ובקור רוח מקפיא… אני נאלצת ללכת בדרכו של שופט בן עטר כמוצא אחרון. אני מקווה כי אחרי מותי תשני את פסק הדין".
"השכן דרש שאמכור לו את דירתי"
"הכל התחיל בתביעה שהוגשה נגדי לבית משפט בתביעות קטנות על ידי גבר שרכש דירה להשקעה מולי", היא מספרת. "הוא ראה אותי, אישה לא צעירה החיה בגפי, ודרש שאמכור לו את דירתי ומשסירבתי, הבטיח שידאג להוציא את הדירה ממני בטענה שהוא משיג כל מה שהוא רוצה ושום דבר לא עומד בדרכו. הוא התלונן שוב ושוב במשטרה על נזקים שלא ביצעתי, הטרדות שלא הטרדתי ואיומים שלא איימתי. ריבוי התלונות במשטרה היה הבסיס להגשת תביעות הסרק נגדי".
על מה היו התביעות של השכן?
"הוא טען כי איימתי עליו ועל הילדים שלו ושהוא נאלץ לממן מצלמות אבטחה בשווי של 26,390 שקל כאשר סט המצלמות עלה לא יותר מ-2,000 שקל. לבית המשפט הוא הגיש חשבונית מזויפת".
מדוע לדעתך פסקה השופטת שעלייך לשלם 30 אלף שקל?
"השופטת נתנה פסק דין בטרם מועד בהיעדר כתב הגנה. מכתב ההגנה נשלח בדואר ונעלם במסדרונות בית המשפט. ביום הדיון שבוטל, הגעתי לחדרה של השופטת וציינתי בפניה כי בתביעה אין אף סעיף אמת והיא מגובה בחשבונית מזויפת. השופטת דחתה את בקשתי לדיון חוזר".
התביעה שספגה בר-שפע לא היתה הדבר היחידי שהפך את עולמה עליה. מעבר לסכום שלא יכלה לגייס, היא נאלצה להתמודד עם פגיעות כלכליות נוספות. כך קרה שביום קבלת פסק הדין, התובע פנה למינהל מקרקעי ישראל וביצע עיקול על ביתה ורשם הערת אזהרה בטאבו. במקביל, הוא ביצע את כל העיקולים הקיימים בהוצל"פ, כולל פסילת רשיון הנהיגה.
"פניתי שוב ושוב לשופטת בבקשות, עם הסברים ודרישה לבטל את פסק הדין, אבל לצערי כל בקשותיי נפלו על אוזניים אטומות", מספרת בר-שפע. "בצר לי, פניתי לכל גוף משפטי בבקשה לבטל את פסק הדין. כולם טענו שאין להם סמכות להתערב בהחלטות שיפוטיות. גם הסכומים שדשו ממני עורכי דין שאליהם פניתי עבור ייצוג וטיפול בתיק היו גבוהים כסכום התביעה, הרבה מעבר ליכולות ולאפשרויות שלי ונאלצתי לוותר על ייצוג משפטי. חוסר הצדק המשפטי זעק לשמיים, ולצערי אף אדם בעל סמכות וידע, לא מצא לנכון להושיט לי יד לעזרה".
מדוע לא הגשת ערעור כחוק?
"ניסיתי להגיש ערעור בבית משפט השלום, אבל אז נתבקשתי להפקיד 15 אלף שקל עירבון וכן לשלם אגרה. כששאלתי, מדוע עלי להפקיד 15 אלף שקל, השיבה הפקידה שאם השופט יחליט לזכות את התובע, הסכום הזה יעבור אליו מיידית על ידי בית המשפט. כעסתי ולא הסכמתי לשלם מאחר שחששתי משיקול הדעת של השופט. הרי הצגתי בפני השופטת יעקובוביץ' את החשבונית המזויפת וחשבונית מקורית לראיה, והיא טענה שזה לא מעניין אותה. מי יכול להבטיח ששופט אחר יהיה מושפע מפסיקת השופטת ויפסוק לטובת התובע?".
מדוע איימת על השופטת בהתאבדות?
"הייתי מיואשת מאוד מכל המצב, לא ידעתי מה לעשות ולמי לפנות. מהייאוש כתבתי מכתב לשופטת שבו איימתי כי אני עלולה לפגוע בעצמי. בסופו של דבר ובסיועו של עו"ד משה קשלס לצידי הוחלט לא לקנוס אותי או להאשים אותי באיום על בית המשפט".
תביעתו של השכן נמצאת עתה בהליכי ערעור ובר-שפע מבקשת לסיים את הראיון באומרה "הסחבת המשפטית אינה קלה ולא נעימה. למדתי משפטים בדרך קשה, כואבת ומטלטלת אשר פצעה לי את הנפש, הגוף והכיס. חמש שנים של מלחמה בלתי אפשרית במערכת החוק, הצדק והמשפט".
