תושב חולון בשנות ה-40 לחייו החל לרצות היום (שלישי) מאסר של 15 שנה, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו בביצוע אונס, מעשה סדום ועבירות מין בקרובת משפחתו בת ה-15, במשך תשעה חודשים. זאת, תוך שהוא מנצל את תלותן הכלכלית של הקורבן ושל אמה. סנגורו ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו הנפשי של המתעלל ולהקל בעונשו, אולם השופטים דחו את הבקשה על סף וקבעו: "הערכים בהם פגע הם חלק מהרקמה המוסרית הבסיסית של החברה". עוד קבע בית המשפט כי האיש איים על הקורבן שאם לא תסכים לדרישותיו או תחשוף את מעשיו, יפסיק לתמוך כלכלית בה ובאמה "עד שיוותרו ללא קורת גג". מלבד עונש המאסר גזר בית המשפט על המורשע לשלם פיצוים לקורבן בסכום של 160 אלף שקל.
בסביבתו של המורשע נטען כי סכסוך כספי בין הצדדים עומד מאחורי התלונה שהובילה להרשעה. כמו כן, סנגורו עו"ד שגיא גרינפלד, יגיש ערעור לבית המשפט העליון.
עונש המאסר יחל שנתיים לאחר שהקורבן, כיום בת 17, אזרה אומץ והתלוננה נגד האיש שפגע בה, תושב חולון ובעל מקצוע מוכר בעיר. גם כעת, אחרי שנשלח למאסר, מצבה הנפשי של הנערה קשה.
"היא ילדה מקסימה ונהדרת אבל היא עדיין במצב מאוד קשה. היא הפסידה לימודים ועברה הרבה משברים. היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי", אומרת האם, "הוא גרם לבת שלי נזק, והעונש שהוטל על ידי בית המשפט אינו מספיק חמור. הוא אמור היה לקבל 20 שנה, וגם זה מעט מדי לאחד שהרס לנערה את החיים. אתה שומע על כל כך הרבה מקרים, חייבים לשנות את הענישה. למרות הכול נשים נרצחות ונאנסות, גם גברים ונערים נאנסים. אני מצפה שיהיה שינוי בתרבות הענישה".
"הבת שלי שתקה כי הוא איים עליה שלא תספר לאף אחד", מספרת האם, "באותה תקופה הבת שלי ישנה המון ולא רצתה לדבר ולא הבנתי למה. בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי על דבר כזה. אבל בשלב מסוים היא כבר לא הייתה מסוגלת לשאת את זה, את ההתעללות ואת הלחצים שלו. כמעט כל שבוע הוא היה פוגע בה. הדרישות שלו היו יותר לוחצות".
"כשגיליתי מה קרה כל העולם שלי התרסק באותו רגע. לא חשבתי על כלום, הייתי בטוחה שמשקרים לי. אחר כך ירדו לי האסימונים והבנתי: הוא אנס את הבת שלי וקיים אתה יחסי מין ואני בטוחה שהוא פגע בילדות נוספות. הייתי בשוק ולא יכולתי לתפקד, לא יכולתי ללכת לעבודה. עד שנגמר המשפט הזה, הרגשתי שסוף סוף מאמינים לי".
"אבל גם אחרי המשפט הבת שלי לא מצליחה להתאושש. איך אפשר אחרי הדבר הזה לחזור לחיים?", ממשיכה האם, "אני לא מפסיקה לשאול את עצמי איך לא ראיתי את זה קודם? אני חיה עם רגשות אשם מטורפים. זה לא פשוט בתור אימא. היום אני נמצאת במקום אחר שאני מנסה לתקן את הדברים ולעזור לנשים אחרות שנמצאות במעמד הזה שלא מסוגלות להוציא את זה החוצה. המקום עדיין כואב וקשה".
