לפני עשר שנים אובחן אלון, בן 11 מחולון, כאוטיסט. אמו אורנה התקשרה מבולבלת אל בית ליאור בחולון, לבקש עזרה. היא הגיעה לכתובת הנכונה: בית ליאור בחולון הוא מרכז ללימוד וטיפול בגישה ההתנהגותית ABA. אנשי המקצוע במרכז מתמחים בטיפול בילדים ונוער עם עיכוב התפתחותי ואוטיזם ועושים עבודת קודש ממש. גילי יהב, מנתחת התנהגות, דוקטורנטית בחוג להפרעות בתקשורת ומנהלת מקצועית בבית ליאור, מספרת על שיחת הטלפון ההיא לפני עשור: "כשאורנה, אמא של אלון, צלצלה אלי וסיפרה לי שבנה המתוק בן השנתיים אובחן זה עתה על רצף האוטיזם, היא היתה מעט מבולבלת ולא היתה בטוחה אפילו אם הוגה נכון את שם הלקות. בשלב זה סימני השאלה היו רבים, ולאורנה, כמו הורים רבים המקבלים אבחון, היה קשה להגדיר את העזרה לה הם זקוקים לילד, למשפחה".
יהב והצוות הנפלא בבית ליאור מטפלים במאות ילדים על הרצף האוטיסטי מדי שנה. סיפורו של אלון הוא אחד מיני רבים, אבל דרכו ניתן אולי להבין את ההשקעה הענקי ואת הרצון הטוב המלווה את הילדים המיוחדים הללו בבית שכל-כולו עבורם.
"כשהסתיימה שיחת הטלפון עם אמו של ליאור", מספרת יהב, "דבר אחד היה ברור: צריך להתחיל ולטפל ורצוי כמה שיותר מהר. הוחלט על הקמת צוות טיפול ביתי בגישת ניתוח התנהגות יישומי, גויסו מטפלות התנהגותיות ויצאנו לדרך".
מטיפול ביתי אינטנסיבי ללימודים בגן רגיל
כחלק מהתכנית הביתית שנבנתה לאלון, הגיעו המטפלות מדי יום לביתו. "כל יום מטפלת התנהגותית אחרת. הוא למד בחדר שלו בלמידה יחידנית והלך יחד עם משלבת לגן ילדים לשחק עם בני גילו לזמן קצוב. בטיפול ההתנהגותי לוקחים כל מטרה ומפרקים אותה למיומנויות הכי קטנות שניתן, מלמדים עם המון סיוע ותמיכה, עידוד ושבח, את המיומנויות החסרות עקב בצד אגודל עד להצלחה המיוחלת. הטיפול נוגע בכל תחומי ההתפתחות של הילד: שפה משחק, תקשורת וחברתיות, כישורי חיים ועצמאות, כל ילד על פי הפערים ההתפתחותיים שצבר והיכולות שלו. מרגש היה לצפות בהתקדמותו של אלון, כיצד סמך עלינו ונתן לנו ללמדו מטרות פשוטות ומורכבות כאחד. בעזרת עבודה קשה ואינטנסיבית ובשיתוף אנשי מקצוע פרא-רפואיים נוספים, עמדנו ברוב המטרות שהוצבו, אך הדרך עוד לא תמה".
ד"ר מיכל הירשמן יו"ר היל"ה, העמותה הישראלית לניתוח התנהגות, מוסיפה: "בעיר חולון וברחבי הארץ פועלים מנתחי התנהגות במסגרות שונות ציבוריות ופרטיות כאחד ונותנים שירותים למגוון אוכלוסיות ובתחומי עניין שונים. קיימת חשיבות מכרעת בבחירת מנתח התנהגות מקצועי ואנו פה כדי לתת את המידע וההכוונה לציבור לגבי ניתוח התנהגות, מטרותיו, יישומיו והעוסקים בו".
לאחר שנתיים של עבודה קשה והתקדמות משביעת רצון, החליטו הוריו בהמלצת צוות בית ליאור, לרשום את אלון לגן עירייה רגיל בחולון. הוא התחיל תהליך של שילוב יחידני. "לשמחתנו", אומרת יהב, "תהליך השילוב, שלא חף מקשיים ומאתגרים, הוכתר כמוצלח. לצוות המקצועי שפגשנו בגן, למפקחת וליתר הגורמים העירוניים חלק ניכר מכך. הגננת, שבהשקפתה היתה פרו-שילוב, ידעה לתת לו את אשר היה זקוק לו, העצימה את חזקותיו בתחום המוזיקה שכל כך אהב ושמרה לו משימות מיוחדות שידעה שיצטיין בהן. גם כלפי חוץ ידעה להשפיע ולהביא להחלטות בטובתו של אלון. אין ספק כי גם ייחודו של אלון, ליבו הרחב וחיוכו הכובש סייעו לו רבות בהשתלבותו בחברה".
מהגן אל כיתה א' – יורדים מרכבת ההרים
רוב הילדים עולים מהגן אל כיתה א' בצורה טבעית וחלקה, אך כשמדובר בילד אוטיסט, זהו הישג אמיתי. "ההתרגשות היתה גדולה", מספרת יהב, "יותר גדולה מכל ילד שעולה לכיתה א ובעיקר כי התקבלה אצלנו החלטה לא פשוטה. החלטנו שאלון ילמד בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל. עד לשלב זה, אלון הצליח להשתלב בהצלחה במסגרות חינוך רגילות ובאמצעות הטיפול שקיבל בסביבה הביתית באופן כל כך אינטנסיבי ורציף לאורך שנים, הוא הצליח לממש את הפוטנציאל האישי שלו עד הקצה ועל הצד הטוב ביותר. לקראת כיתה א'הרגשנו שהוא צריך משהו אחר, מסגרת שתיתן לו קצת יותר מרחב ושקט, התאמה אישית יותר של תכנית הלימודים, למידה לצד קבוצת השווים שלו (ילדים על רצף האוטיזם שחווים את העולם כמוהו) ובקצב האישי שלו. בחרנו במודע בירידה מרכבת ההרים של החינוך הרגיל ועלייה על רכבת ההרים האישית של אלון, בקצב שלו".
ביחד עם אלון, התחיל גם בית הספר את צעדיו הראשונים, זה היה בית ספר שרק נפתח ופועל בדרך של למידה מבוססת פרויקטים. בית הספר היה בשכונת המגורים של המשפחה ונבחר כי הוא היה הכי נכון לאלון. אלון למד והתפתח, רוב הזמן בכיתת התקשורת וחלק מהזמן בשילוב יחידני בכיתות המקבילות בתחומים שבהם הוא חזק, אנגלית לדוגמה. הוא התאמן והופיע בטקסים הבית ספריים, יצא לטיולים עם כולם, השתתף בקייטנות ושיחק בהפסקות. "גם כאן בבית הספר", מספרת יהב, "מצאנו מנהלת, צוות הוראה, יועצים ומטפלים קשובים לצרכים של אלון ושל המשפחה ואנחנו נפגשים על בסיס קבוע אחת לכמה חודשים לשיח מקצועי מפרה ומקדם".
אלון אוהב ללכת לבית הספר, הוא משתתף ופעיל במסיבות יום הולדת של חבריו ולאחרונה אפילו מתכתב בקבוצת ווטסאפ של החברים בכיתה המיוחדת. לכאורה, פעולות פשוטות אך כל כך משמעותיות עבור ילדים עם לקות תקשורת. אלון גם למד לקרוא ולכתוב, הבנת הנקרא, תורה, מדעים וחשבון. "אי אפשר לומר שהוא אוהב ללמוד", אומרת יהב, "הוא די מפונק, אבל הוא עושה את מה שנדרש ממנו ומצליח לא רע".
לא ברור מאליו: לקנות בחנות, לחצות כביש, להתכתב בווטסאפ
בבית, בתכנית הטיפול הביתית, הדברים השתנו לאורך השנים וכמות הטיפולים הצטמצמה, וכעת רק מטפלת אחת מגיעה לקדם את אלון במטרות הטיפול הנוכחיות שלו. הוא כבר גדול ולומד מיומנויות בהתאם – לקנות בחנות, לחצות כביש בבטחה, להתכתב עם חבריו בווטסאפ, להתקלח ולהכין לעצמו ארוחה קלה. "אנחנו מתקדמים ביחד איתו, לצידו, ועושים את המאמצים שיחיה את חייו בבטחה, באושר ובעצמאות רחבה ככל שניתן", מסבירה יהב.
"בעוד שנה אלון יחגוג בר מצווה", אומרת יהב, "ורק לחשוב על האירוע המיוחד מעביר בי צמרמורת של התרגשות וציפייה. במיוחד כי אני יודעת שהוא יעלה לתורה כמו כולם, כמו גדול, עם מחיאות כפיים ותמיכה גדולה מהמשפחה.
"אני יודעת שהוא יצטיין, אני יודעת שהוא ירגש ויפתיע את כולם בגדול, אני יודעת שהוא יהיה מקור גאווה להוריו. אני גם יודעת כי רוב חייו של אלון עוד לפניו, הוא עוד יחווה קשיים והצלחות, אהבות ואכזבות. האוטיזם לא נעלם ולא נרפא, הוא ימשיך לחיות לצידו תמיד", מסכמת יהב, "אך אני מאמינה כי עם שק הכלים והמיומנויות שקיבל, משפחתו התומכת והאוהבת והמודעות ההולכת וגוברת בקרב החברה כולה, הדרך תהיה יותר אפשרית".
