בסוף השבוע שעבר ישראל כולה נכנסה לסגר השלישי עם החמרת מגבלות התנועה וההתקהלות על ידי משרד הבריאות והממשלה. בעלי עסקים רבים שוב נאלצו לסגור את מקורות פרנסתם בפעם השלישית בתוך פחות משנה. אולם, יש אנשים במשק שמעולם לא חזרו לחיים עוד מהסגר הראשון, אז מחודש מרץ אשתקד, ביניהם פארקי המים והבריכות הציבוריות.
פארק המים "ימית 2000", המופעל על ידי החברה לבידור ובילוי חולון, נותר סגור כבר למעלה מעשרה חודשים, ואיתו גם יתר מתקני החברה, בהם מרכזי "בריזה" ו"נפשונית". לפני בואה של מגפת הקורונה, החזיקו שלושת המרכזים יחד ב-15,000 מנויים, ועוד מבקרים רבים שפקדו אותם במהלך השנה. שמשון חן, מנכ"ל החברה לבידור ובילוי, חש דאגה רבה במהלך החודשים האחרונים. כשהוא נכנס אל לשכתו שממוקמת בתוך בניין "ימית 2000" ומשקיפה על פארק המים כולו, ליבו נצבט מחדש למראה הכמעט האפוקליפטי של מגלשות המים היבשות והבריכות הריקות, כאילו נלקח מתוך סרט מלחמה. "יש שאומרים שיש בוקס בבטן. זה לא בוקס. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות", אומר חן בשיחה עם "השקמה חולון" ומוסיף, "היום הסתובבתי כאן וראיתי את החניה שצריכה להיות עמוסה ועם שמחת חיים, ריקה. חוסר האונים הוא הדבר הכי גדול אצלי. אני איש של עשייה וביצוע. איך שאני הופך את הקערה זה לא הולך. זה קשה ולא קל. מאוד קשה לראות את זה".
"עבר עלינו מכבש שעדיין לא זז. מכבש ענק עם נזקים עצומים, תרתי משמע. לעובדים וללקוחות", אומר חן וממשיך לתאר את התחושה הקשה, "המצב הכלכלי של החברה לא פשוט, נלקחו הלוואות בגובה של עשרות מיליונים", אומר חן ומציין כי כעת כמעט כל כוח האדם של החברה נמצא בחל"ת. "בצד של הנופש אנחנו נמצאים בסביבות 95 אחוזים של עובדים בחל"ת. בצד של 'מטרה' זה עומד על 90 אחוזים".
חן אשר פועל בחברה לבידור ובילוי כ-33 שנים, בהן כיהן במספר תפקידים ניהוליים, בין היתר כמנהל "ימית 2000", עד שמונה לפני מספר שנים לתפקיד מנכ"ל החברה, מספר כי מעולם לא ראה אותה במצב כה קשה, גם ברגעים של משברים לאומיים. "המצב לא היה ככה מעולם. אפילו במבצע צוק איתן, חטפנו מכה בחודש אוגוסט, אבל זה היה רק חודש והמשכנו הלאה. פה לא. עכשיו יש בעיה רצינית ביותר. לא רואים אותנו ולא סופרים אותנו. אנחנו צריכים להיות לבד. ממה שהבנתי אנחנו נהיה האחרונים שניפתח. היינו הראשונים להיסגר ונהיה האחרונים להיפתח. זה נורא. מה שכן, לדעתי נצטרך לעשות חישוב מסלול מחדש בהרבה תחומים".
כמו מה למשל?
"בתפעול בכוח האדם ובסוג השירות. אנחנו כבר יודעים שאנחנו נמכור שלושה קאנטריקלאבים במחיר אחד לקהל שצמא לספורט. אל תשכח שאנחנו ספורט, בריאות, כושר ולייף סטייל וכל האנשים מתים על זה. אני מקווה שיתנפלו עלינו".
הרבה אנשים עברו להתאמן בבית במקום בחדר הכושר. אתה חושש?
"בכל מצב יהיו אנשים שנאבד, אבל בגדול בקאנטריקלאבים יש לך אופי חברתי, נפשי ורוחני. יש לך הכול כלול. אם לא מתאים לך חדר כושר אתה הולך אל הבריכה. אם לא לבריכה, אתה הולך להתיישב בדשא. זה פחות ישפיע עלינו. מי שיחטפו את המכה יהיו רשתות שמפעילות רק חדרי כושר".
במהלך השיחה חן לא חוסך בביקורת על מקבלי ההחלטות ועל האופן שבו נכנסה המדינה לסגר. הוא מאשים אותם, בין היתר, בפוליטיזציה של הסגר. "לדעתי יש מישהו שלוקח אותנו למקומות שלא היינו צרכים להגיע אליהם. זה התחיל עוד כשהביאו את האברכים מניו יורק שעשו את ההתפרצות הכי גדולה של הקורונה. עכשיו יש את כל הברדק הזה שהלך עם הנסיעות לדובאי ולטורקיה, שכולם יודעים על מה שהלך שם ולא עצרו את זה. איפה שצריך לטפל לא מטפלים. צריכים לטפל במגזר החרדי, פוליטית לא מטפלים. צריכים לטפל במגזר הערבי ומשטרת ישראל לא ערוכה לטפל כבר שנים. יש כל מיני דברים כאלה שלא קשורים למקומות שלא צריכים להיות בסגר לחלוטין. הכול פוליטי, אישי ואינטרסנטי. אני לא אומר שאין מגפה, יש, אבל הלו, צריכים ללמוד לחיות עם המגפה. ברגע שאתה מלמד את האנשים לחיות אנחנו יכולים להיות כמו ניו-זילנד, ארצות המזרח או קפריסין".
עוד מוסיף חן, כי לדעתו המדינה, בהתנהלותה למעשה מונעת מאנשים לחזור לעבוד, זאת מכיוון שהם כבר מעדיפים לקבל את דמי האבטלה שלהם. "אנשים מקבלים חל"ת ולא רוצים לחזור לעבוד. היום דיברתי עם אדם שעוסק באינסטלציה והוא אמר לי 'על מה אני אחזור? על עוד אלף שקל? אני מעדיף כבר לעבוד מהצד בשחור'. הפכו את המדינה הזו למדינה של רמאים ושקרנים וזה נורא".
בימים אחרים: שמשון חן יחד עם מנהל ימית 2000, גיל אבן וכוכבי הקרקס האפריקאי (צילום: טל קירשנבאום)
רוצים להישאר מעודכנים?
לדעתך מדובר בסגר האחרון?
"תלוי בנסיבות הפוליטיות. לדעתי הסגר הראשון היה צריך להיות גם האחרון. הכול מסיבות פוליטיות ואישיות שלא קשורות למחלה. בשנה שעברה הייתי עם אבי בבית החולים כשהייתה לו שפעת והמסדרונות היו מלאים. היום הכול ריק. הקורונה זה סוג של וירוס. הדבר היחיד שמסוכן בו זה קצב ההדבקה לעומת השפעת".
התחסנת?
"לא".
מדוע?
"אני לא מתחסן גם נגד שפעת. אם הייתי מתחסן נגד שפעת הייתי מתחסן נגד הקורונה. אני לא מתנגד לחיסון אבל אמרתי שייחסנו קודם כל את מי שצריך, ואחר כך אשקול להתחסן. רוב האנשים שנפטרו היו מבוגרים עם מחלות רקע. אני בעד החיסונים וגם נותן מקום במתחמים שלנו לקיים בדיקות וחיסונים כדי שיתחסנו כמה שיותר. אם זה יוריד את החרדה ואת הפחד, אני בעד ולא נגד. אבל במובן האישי, בשלב זה, אני מעדיף להמתין שיתחסנו לפניי כמה שאפשר".
תתמוך בהפעלה של פארק המים בכפוף להצגת דרכון ירוק?
"כל דבר שיקדם את הפתיחה של העסקים ומקומות העבודה אני בעד ולא נגד".
מתי לדעתך ייפתחו המתחמים מחדש?
"אני מאמין שניפתח בחודש מאי או יוני. עכשיו גם מדברים על מוטציות. יש פה אינטרסנטים שחיים מהקורונה. אני רואה פה כישלון עם כאוס נוראי. המדינה מגיעה ל-200 מיליארד שקל של גירעון. יש פה התנהלות לא נכונה. האמון נופל, המערכת נופלת וזה לא משנה. אני צריך להחזיר לכל המינויים שלי חצי שנה חזרה של פעילות ולתת שירות בלי לקבל כסף. עשו לי נזק בל ישוער. הנזק הזה יגרום לי לא להחזיר את כל הצוות לעבודה. כולם מבסוטים בבתים ומקבלים חל"ת, אבל בסיכומו של עניין, איך אתה מכיל את מה שהיית? הולך להיות חישוב מסלול מחדש לכולם. הרבה אנשים ייפגעו. יש משרות שייעלמו. אצלי יהיו משרות שייעלמו".
אתה אופטימי?
"בפארקי מים אין בעיה כי יש כלור במים. אני לא מבין למה עצרו את המים, זה שטח פתוח. הבעיה היא שקיים פחד בתודעה של האנשים. כשפותחים משהו מתגעגעים אליו, אז אני מקווה שגם אלינו יתגעגעו. אני מאמין שאנשים רוצים את החיים שלהם בחזרה. אני אופטימי שנחזור בתהליך הדרגתי והכול יהיה כמו שהיה. אתה הולך ברחוב ולא רואה חיוך של אנשים. עכשיו צריך להחזיר את החיוך לאנשים. זה מה שאנחנו יודעים".
