ניצן בר ציון, רק בת 25, הספיקה בשנים האחרונות להפוך לדמות בולטת בסצינה המקומית. בר ציון, שנחשבת לבת בית ולמארחת המיתולוגית של "סעידה בפארק" תפרוש בעוד שבועיים מחיי הלילה לטובת קריירה בניהול מערכות בריאות, ומי שכבר מתגעגע, אפשר להירגע, היא מבטיחה לחזור אך הפעם כבליינית.
עוד לפני שהחלה לשמש כמארחת, עבדה כמלצרית בסניף "סעידה" בסוקולוב ובפאב הברוני. "התחלתי להכיר את חיי הלילה בעיר לפני ארבע שנים וחצי, כשעוד לא היה מושג כזה בכלל", היא מספרת. "למעשה, החבר'ה של ה'סעידה' הביאו את התרבות הזו לעיר, ומאז הבליינים בחולון כבר לא יוצאים לערים אחרות, פשוט כי אין צורך. יש להם הכל פה".
בלילות היא עבדה וחסכה עבור הלימודים, ובימים למדה ניהול מערכות בריאות. "ההחלטה על הפרידה היתה קשה", היא אומרת, "הסעידה בפארק זה הבית השני שלי, ביליתי פה בוקר, צהריים וערב ואני מכירה את כל הבליינים שלנו. רוב החברויות האמיתיות שלי בשנים האחרונות הם אנשים שהכרתי במהלך העבודה. אחרי הכל, עוברים פה מדי יום מאות אנשים, רובם קבועים".
בר ציון. "אין מה לחפש בתל אביב"
צריך לאהוב את העבודה כדי לעבוד בה כל כך הרבה שנים.
"ברור, נהניתי מאוד לעבוד כמארחת. התפקיד שלי היה לקבל את האנשים בכניסה, להושיב אותם, לחייך אליהם, לשמוע את התלונות ואת הרצונות. אני הראשונה שהם פוגשים במקום, מה יותר טוב מזה?".
רבים מגדירים אותך כדמות מיתולוגית בסצינה המקומית?
"הטייטל הזה בעיקר מביך אותי. נהניתי מכל דבר שעשיתי והגיע הזמן להתקדם הלאה. אני בטוחה שיזכרו אותי בזכות הדברים שעשיתי בחיי הלילה בעיר".
ומה את תזכרי?
"בעיקר את העומס מהרגע שהרחבנו את ה'סעידה בפארק', אבל זה עומס טוב".
ומה עכשיו, איפה תבלי?
"רק בחולון כמובן, אותי לא יראו עורקת".
