טכנולוגיית המידע והתקשורת חוללה מהפכה כמעט בכל היבט בחיינו. מי שאינם מסוגלים לנווט במרחב הדיגיטלי המורכב אינם מסוגלים להשתתף באופן מלא בחיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שסביבם, ולכך באה הפדגוגיה המקוונת לסייע. עם זאת, בשלב ההתפתחות הנוכחי, אין היא מהווה למעשה מרכיב אימננטי בתרבות הרשת, מה גם שמרבית תחומי הדעת המקוונים הם עדיין תכנים הנלמדים שנים רבות מתוך ההנחה שהם מספיקים לכל החיים.
בתרבות הלמידה הדומיננטית השוררת כבר מאות בשנים עומד המורה היודע-הכל במרכז הבמה ומניח כי הלומדים חסרי ידע וניתן לתת מענה ללומדים ברמות שונות של יכולת. תרבות הלמידה המסורתית הזו נהוגה עדיין במערכת החינוך, והלמידה עדיין כבולה בכלים המסורתיים.
אבל כולנו יודעים שהילדים אוהבים ומשתמשים ברשתות חברתיות (גם מתחת לגיל 13 -ההגבלה של פייסבוק). רוב הילדים בכית א' יודעים כיצד לצפות בסרטונים ביוטיוב עוד לפני שהם יודעים קרוא או כתוב. העולם, אם כן, משתנה בקצב מהיר ולכן גם סביבת הלימודים צריכה להשתנות במהירות.
יש ליצור סביבות לימודים מאתגרות יותר בבתי הספר, אחרת הם יהפכו לא רלוונטיים ולאנשים צעירים לא תהיה מוטיבציה להגיע אליהם כי הם פשוט לא יבינו מה הקשר בין בית הספר לעולם האמיתי. העולם האמיתי הוא שימוש ברשתות חברתיות.
חינוך שאינו תלוי מקום וזמן
רשתות חברתיות (Social networks) הן סביבה פתוחה וחופשית למשתמשים ברחבי העולם לצורכי תקשורת ושיתוף במידע, כדוגמת Twitter, You-tube, Delicious, Facebook ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים?
הרשתות החברתיות מאפשרות לקבוצות אנשים הבוחרים בכך להשתייך לקהילה (באמצעות יצירת פרופיל אישי) ולקיים ביניהם קשר, שיתוף והחלפת מידע באמצעות רשת האינטרנט בנושאים שונים. רשתות חברתיות עשויות לסייע למשתמשים בהן בנושאים כמו איתור ושיתוף במידע, למידה שיתופית, קידום מטרות חברתיות ואישיות, יצירת קשרי חברות וכדומה. הציבור הרחב, וביניהם גם הורים, מורים, בני נוער וילדים, פועלים בהן כחלק מהתנהלותם היום-יומית.
השימוש ברשתות חברתיות הוא אחד מיומנויות היסוד הנדרשות מאדם בוגר על מנת להשתלב בחברה התעשייתית של המאה ה-21 ואנו עדים לגידול במספר המשתמשים ברשתות חברתיות. נשאלת השאלה האם שימוש בהוראה פרונטלית הוא אפקטיבי? האם מה שהיה נכון באלפי השנים האחרונות עדיין נכון במערכת החינוך של המאה ה-21. התשובה נמצאת במחקרים שהעלו כי החינוך הפרונטלי כיום מאבד מהאפקטיביות שלו ואף נמצא שמדד יעילותה יורד.
במחקרים על אפקטיביות ההוראה נמצא עוד שהשימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את תהליך החינוך האמיתי, וכיום, כידוע, השימוש בעבודת צוות מחייב שימוש ברשתות חברתיות על מנת ליעל את תהליך הלמידה.
השינוי בפדגוגיה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמידים יקבלו יותר זמן על חשבון הזמן שהיה פעם של המורה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות. התלמידים צריכים לקחת יותר אחריות על הלמידה שלהם והמורים צריכים להפוך למאמנים, מנהיגים ומנטורים — לא רק מנחים שעומדים מול הלוח. יש לשנות את התפיסה שהמורה הוא בעל הידע כי הידע הרי נמצא ברשת ותפקיד המורה לנהל את תהליך הלמידה.
השימוש ברשתות חברתיות עשוי לשנות את תהליך הלמידה בשני מימדים: החינוך הוא אינו תלוי מקום – כלומר בית ספר, וכן, החינוך אינו תלוי זמן ועשוי להימשך גם אחרי שעות הלימוד בבית הספר.
אחת הדרכים להפיץ ידע היא על ידי רשתות חברתיות. התוצר הסופי לא חייב להיות טקסט כתוב אלא גם סרטון, שיר, תמונה, אינפוגרפיקה וכדומה. תוצרים אלה הם פרי הרשתות החברתיות והמטרה בחינוך באמצעות אלה היא ליצור עניין ללומד, למלמד ולאנשים שנחשפים לידע.
התלמידים משתמשים ברשתות חברתיות בשונה מהמורים וההורים. האחרונים נתפשים כגורם "מאיים" על הצעירים כי "מי רוצה להיות חבר של אמא בפייס". לכן, רשתות כגון אינסטגרם ויוטיוב פופולריות יותר בקרב צעירים.
שימוש ברשתות חברתיות בחינוך
משרד החינוך והעומדים בראשו לא החליטו עדיין האם יש להשתמש ברשתות חברתיות בחינוך. העמימות בחוזרי המנכ"ל בנושא זה משאירה בידי המורים והנהלות בתי הספר את החלטה האם להשתמש ברשתות חברתיות בחינוך הן לצורך למידה והן לצורך חברתי.
למעשה, השימוש ברשתות חברתיות בחינוך הוא מקרטע. בעוד התלמידים שולטים ב"חומר" ומשתמשים ברשת החברתית לא רק לצורכי לימוד אלא ליצירת קהילות ולמשחק, המורים מתקשים להחזיק דף פייסבוק פעיל, או כמו שהעיד אחד התלמידים: "שימוש במדיה חברתית בחינוך פופולרי בקרבנו אבל לא בקרב מורנו", ואחד התלמידים אף אמר ש"למורים יש בורות טכנולוגית".
87% מהמורים בארה"ב אינם מעורים ולא משלבים את הרשתות החברתיות בתהליך החינוכי. הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם רשתות חברתיות וכיצד לתעל את הטכנולוגיה הזאת למערכת החינוך. למה זה קורה? מכמה סיבות. המורים חוששים כי אם יהיו פעילים ברשתות החברתיות ייחשפו פרטים אישיים שהם אינם מעוניינים שתלמידיהם יידעו. זאת, במקביל למעמדו ההולך ונשחק של המורה, שאינו מהווה יותר סמכות אלא נתפש כחבר.
בנוסף, מבחינה טכנית, אין מספיק מחשבים בבית הספר, אין גלישה ברשת האינטרנט, אין שימוש בטאבלטים ויש איסור להשתמש בסמארטפונים במערכת החינוך. במקביל, עולות לכותרות מדי יום ידיעות על בריונות רשת ושיימינג בקרב תלמידים, מה שמסביר עוד את ההסתייגות משימוש ברשתות חברתיות בחינוך.
הגבלות משרד החינוך
משרד החינוך מעודד למידה דרך רשתות חברתיות בתנאי שהלמידה מתבצעת בסביבה סגורה (המורה בעצמו יוצר ומנהל את הקבוצה) ובתנאי שהמורה מגדיר את מטרת הפעילות בקבוצה. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מצוין: "אמנם על פי הוראות המשרד נאסר על מורים להיות חברים של תלמידים בפייסבוק (ראה סעיף 9.4-10, בחוזר הוראות הקבע עב/4(א), "אתיקה ומוגנות ברשת האינטרנט"), אך אפשר ואף רצוי להשתמש ברשתות החברתיות לצורכי למידה תוך הקפדה על הכללים".
במשרד החינוך טוענים כי בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות, שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים, הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, טוענים במשרד החינוך, כי קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים הוא אסור.
נהלי משרד החינוך לשימוש ברשתות החברתיות מגבילים את השימוש ברשתות חברתיות: בתי הספר אינם רשאים ליזום או לעודד פעילות תלמידים מתחת לגיל 13 ברשת חברתית. המוסד החינוכי יכול להשתמש ברשת חברתית לשם הצגת מידע על פעילותו החינוכית לקהילות רלוונטיות. הדבר יכול להתבצע באמצעות "דף קהילה" (שכן אין בו אינטראקציה אלא הצגת מידע). זאת ועוד, על המוסד החינוכי לנסח מטרות ברורות ולפרסם חוזה ברור בדבר הפעילות בדף הקהילה. משרד החינוך מציין כי בפעילות ברשת חברתית אין לחשוף פרטי מידע אישיים של קהילת בית הספר, וכי השימוש ברשת חברתית יתבצע בהלימה לגיל המותר לשימוש ברשת החברתית. יש להקפיד על הימנעות מהעלאת חומרים המפרים זכויות קניין רוחני לאתר ולהסיר מידע כזה אם פורסם.
לסיכום, השימוש ברשתות חברתיות הולך וגדל ומערכת החינוך חייבת להביא בחשבון את את הפלטפורמה החברתית הזאת הן ככלי לימוד והן ככלי חברתי וליצירת קשר. השימוש ברשתות חברתיות מעלה דילמות רבות וביניהן את הקשר מורים-תלמידים, שיש החוששים כי הרשת החברתית בחינוך עלולה לערער דפוסי התנהגות, גבולות ומסגרות חברתיות. הפחד משינוי משתק את המערכת אבל בעצם השימוש ברשתות חברתיות הוא צורך חברתי, שיגבר בסופו של דבר על הפדגוגיה מהדור הישן.
הכותב הוא בעל תואר שני בחינוך (אונ' לידס) ותואר ראשון בחינוך באונ' בן גוריון ובוגר מכללת ניו מדיה; שימש כרכז מחשוב במדור הכללי ב"מקווה ישראל", חולון
