לירן כהן, בן 32 מחולון מפתח אפליקציות להימורים שצריך בהם יותר שכל ממזל. הוא עובד במרחב עבודה משותף להייטקיסטים בראשון לציון אבל גם מסלון ביתו בקריית בן גוריון. כהן למד מדעי המחשב בטכניון, שם הכיר את יניב גולן, הפרטנר שלו לעסקים כיום. השניים עבדו ביחד ב"אינטל", גולן עזב ראשון כדי להקים את חברת Threels Entertainment העוסקת באפליקציות משחקים, וכהן הצטרף בהמשך.
כיום, השותף מתגורר בטורונטו, קנדה, וכהן ממשיך לפעול מהארץ. החברה נעזרת באנשי מקצוע מחברות בינלאומיות, לרוב מדינות עולם שלישי, בהן זול יותר לשכור עובדים. כך למשל, הוא מכין ארוחת ערב בזמן שהוא מדבר עם הגרפיקאי שלו מברזיל או עם בודק התוכנה בבנגלדש. בראיון ל"השיקמה-חולון" מספר כהן על העבודה בשלט רחוק בין מדינות ויבשות ועל התכניות לעתיד.
ספר על האפליקציה ל"הימורים עם מחשבה".
"זה רעיון שמתחיל להתממש בעולם האמיתי בבתי קזינו בארצות הברית, מכונות מזל עם אפקט של משחקי יכולת. כלומר, צריך יותר שכל ממזל, ולראשונה אנחנו מביאים את זה למובייל. למשל, יש משחקי ה'סלוט' המוכרים שבהם מריצים גלגלים עם ציורים של פירות, ובמידה שהשחקן קיבל, לדוגמה, שלושה דובדבנים, הוא זוכה. משחקים כאלה הם משחקי בונוס שבהם הזוכים הם רנדומלים. במשחקים שלנו יש גורם אחר: צורך בחשיבה יצירתית מעבר למזל.
"אנחנו לוקחים ז'אנרים של משחקים כמו 'אנגרי-בירדס' או 'קנדי קראש', משחקים מבוססי יכולת, ומשלבים אום בתוך משחק מזל. בשנה הקרובה נסיים עם שלב הבטא ונערוך בדיקות היתכנות, שאחריהן אנו מקווים לצאת עם גירסה חדשה ומעודכנת".
השחקנים מהמרים על כסף אמיתי?
"לא, כי במובייל הכל נעשה בכסף וירטואלי למטרות הנאה, והחוק אוסר להכניס הימורים. אנחנו לא מתיימרים לעשות את זה על כסף אמיתי".
כהן וגולן חולמים עדיין על האקזיט הגדול אבל טרם ניהלו משא ומתן על רכישת החברה שלהם, רק על מכירה של משחקים אחדים. לדברי כהן: "יש לנו משחקים אחרים ב'אפל' וב'גוגל', שם המודל הרווחי הוא פרסומות. זה מה שמכניס את הכסף ועוזר לנו לעבוד ללא השקעה מגורם חיצוני".
עבודה מהבית מסביב לעולם
"שואלים אותי הרבה איך אני עובד עם שותף בקנדה. זה דווקא מאפשר לי גמישות", מסביר כהן. "אנחנו יכולים לעבוד גם בבוקר וגם בלילה בגלל הפרשי השעות. זה גם מגוון את סביבת העבודה. הוא יכול להיות בקשר עם אנשים מהאזור שלו ואני יכול להיות בקשר עם אנשים בישראל. אנחנו נעזרים בתוכנת SLACK שמאפשרת לשתף קבצים ווידיאו".
מי עוד עובד בחברה שלכם?
"יש לנו אנשים שעושים פיתוח תוכנה וגרפיקה בברזיל, יש גם חברה בת שמעסיקה אנשים מהפיליפינים ומבנגדלש, בעבר העסקנו מתרגמים מאירופה, כמעט בכל מדינה והיה לנו צוות פיתוח מפקיסטן. העבודה היא מאוד דינמית, אין בעיית תקשורת ובעצם, זה מה שקוראים הכפר הגלובלי".
בישראל, כהן מחלק את שעות העבודה שלו בין ביתו בקריית בן גוריון לבין מתחם עבודה משותף בראשון לציון, שבו עובדים תחת אותה קורת גג סטארטאפיסטים מחברות שונות זה לצד זה, אוכלים צהריים יחד ונפגשים לפטפט בפינת הקפה על סדרות טלוויזיה. לעתים הוא גם יוצא לעבוד במרחבי עבודה משותפים במשרדי גוגל עם מנטורים מטעמם.
כמי שגדל בתל אביב, איך הגעת לחולון דווקא?
"קנינו דירה ב-2012 בקריית בן גוריון. אשתי במקור מחולון והמשפחה שלה כאן. ההורים שלי עדיין בתל אביב, אז זה קרוב גם אלינו וגם אליהם. אנחנו קרובים לתחנת הכבת, אני שונא לנסוע באוטו אז יש לי אופניים מתקפלים ואני נוסע ברכבת".
"אני בעד משחקי מחשב לילדים"
באשר לגידול ילדים בעולם הדיגיטלי, לירן לא נסחף אחרי גל ה"נתקו את הילדים מהמסכים": "אני לא פוחד שהם יתמכרו למשחקים, אני מאד אוהב לשחק משחקים. אני משחק 30 שנה, זה מפתח את הדמיון, אפילו את הביטחון העצמי. מצד שני, לא אתן לילד שלי להתייבש מול היוטיוב יותר מדי זמן כי זה מנתק אותו ומעייף אותו. לפעמים בני בן הארבע ואני משחקים יחד בנינטנדו וגם ב'טומי פיצ'ר', משחק שאני שיחקתי לפני 30 שנה והוא מקדם אותו בשפה ובהבנה של דברים, כמו הבדלים בין צורות, מה יוצא דופן, דומה ושונה. הפידבק הוא פידבק אלקטרוני של צלילים ואני נהנה לראות איך הילד שלי מתקדם".
למרות החיבה הגלויה למחשבים ולצגי המחשב, כהן בכל זאת מאמין שזמן איכות נמצא מעל לכל: "אנשים שואלים איך אני יכול לשחק כל היום בקנדי קראש. ראשית כל, אני לא משחק בו אלא מפתח אותו. שנית, ההתרעננות האמיתית שלי היא זמן האיכות עם הילדים כל יום אחר הצהריים. אנחנו מטיילים, רוכבים על אופניים, משחקים במשחקי הרכבה והולכים לבקר את סבא וסבתא. בשאר הזמן הבן שלי קורע אותי בנינטנדו".
