באירוע ייחודי של הקהילה הרפורמית בחולון הערב תיקרא מגילת איכה על ידי קוראים שונים ויתקיים דיון בנושא משמעות תשעה באב בימינו. בראיון ל"שיקמה חולון", מספרים החזנית סמדר ביליק וחבר הקהילה יונתן נבו על תשעה באב שלהם, המשמעות החברתית, והיותם מושאי שנאת חינם בשל השתייכותם לזרם הרפורמי. "החברה הישראלית נחלקה מאז קום המדינה לשני מחנות באשר לתשעה באב. כיוון שמדינת ישראל קמה ועומדת, עולה שאלה האם צריך לקיים את תשעה באב בתור יום אבל. הוויכוח בקשר לזה חורג מדתיים וחילונים, יש אפילו חרדים שטוענים שיש לערוך שינויים ותיקונים בנוסח האבל כיוון שאנחנו ריבוניים במדינת ישראל, אבל מחוץ לעולם האורתודוקסי תשעה באב כמעט נעלם". כך אומרת החזנית סמדר ביליק שתעלה הערב לקרוא במגילת איכה עבור חברי הקהילה הרפורמית "קודש וחול בחולון".
האירוע הקהילתי נועד כדי להנגיש את סיפור חורבן בית המקדש מעבר לטקסי בית הכנסת המסורתיים. זאת, כך לדברי ביליק, משום שהחברה הישראלית "הזניחה" את סיפור תשעה באב בגלל החופש הגדול: "הרבה מההטמעה של חגים יהודיים נעשית דרך מערכת החינוך. אין מי שילמד על כך בבתי הספר ויכין את הילדים. הרבה מהקהילות שלנו מציינות את תשעה באב בשיתוף קהילות נוספות, כמו למשל קהילה רפורמית וקהילה אורתודוקסית שהחליטו לשתף את היום הזה יחד. אפשר לראות היום בבית הנשיא, זו מסורת בת שלוש שנים, מתכנסים מכמה מגזרים ביהדות ומתאבלים ודנים ביחד".
בין תשעה באב לבין נשות הכותל
המשמעות והחשיבות של תשעה באב בחברה הישראלית למי שלא שייך לקהילות אורתודוקסיות אינם טריוויאליות. בשנים האחרונות הקהילה הרפורמית מתמקדת ביום הזה כיום משמעותי וחשוב, שבו עוסקים בתיקון חברתי וקהילתי. אם ביום כיפור עוסקים בתיקון אישי, אזי בתשעה באב מדברים על חשבון נפש חברתי. יש הרבה מה לתקן. כחברה בארגון "נשות הכותל", ביליק יודעת היטב איזה מין חשבון נפש החברה הישראלית צריכה לעשות עם עצמה: "בראשון לחודש אב בתפילה של נשות הכותל, חוויתי את מלוא עוצמת שנאת החינם. הדברים שהרגשתי, המילים שאמרו לי, הקללות שקיללו אותי ואת הנשים שהיו איתי, זו היה פגיעות חזקה מאוד מולם ומול עצמנו".
הנביא ירמיהו ורונה קינן
דובר נוסף הערב יהיה יונתן נבו אביטבול, שנולד בבית חילוני, למד בכמה בתי מדרש מעורבים, לימד בתכנית הבוגרים של מדרשת אינפרט ומכינת בינה, וכיום הוא חבר בקהילה הרפורמית של חולון. "אנחנו נקרא את הקריאה המסורתית של מגילת איכה, נדבר קצת על החורבן, איך חז"ל הגיבו לחורבן. נזמר פיוט שנקרא 'אליי ציון ועריה', פיוט שמתחדש כל הזמן שלפני כמה שנים רונה קינן עיבדה והלחינה מחדש. בעיקרון, אסור להשמיע מוזיקה בתשעה באב, אבל הפיוט הזה ראוי".
אביטבול, שמכיר היטב את מגילת איכה, מבקש לשפוך אור על הטקסט יוצא הדופן שייקרא הערב – הספד שמכיל בתוכו מסקנות, קינה המבקשת לעשות חשבון נפש: "המגילה מדברת על חברה שעוברת הפסד נורא, אובדן נכסי תרבות. דובר המגילה בוחר להאשים את עצמם כקהילה. המסר של מגילת איכה הוא השאלה איזו אחריות אנחנו לוקחים על עצמנו. לא להאשים מישהו אחר, אלא לקחת את העניין על עצמנו, לא כהלקאה עצמית אלא כנקודת התבוננות והסקת מסקנות של איך לא נגיע שוב למצב הזה, ואם לא אנחנו אז ילדינו".
בדרך לבית שלישי?
השאלה הכמעט מתבקשת היא האם בית המקדש יכול לקום בפעם השלישית? בימים האחרונים המהומות סביב הר הבית חקוקות בכותרות. גם אביטבול היה רוצה לראות את תקומת הבית השלישי, אבל חושש מהמחלוקות שתגרור: "עם הכותל אנחנו לא מסוגלים להסתדר. אנחנו בונים כאן משהו גדול בארץ, זה עוד בדרך. התהליך עוד לא הסתיים, יש עוד הרבה שנאה שנובעת בעיקר מבורות. החוויה שלי כרפורמי ממחישה לי עד כמה השנאה מושרשת בחברה שלנו. מספיק לצפות בחדשות או בשלטים ברחוב. אחת לכמה זמן יש קמפיינים למיגור התנועה הרפורמית. יש אמירות קשות שמופנות כלפינו. השנאה הזו נובעת, כאמור, מבורות. הדרך שלנו היא להמשיך להרבות באהבה חינם ובעשייה קהילתית, זה כנראה מאיים על כמה אנשים".
