מתחם "לה פארק" שנפתח לפני שנתיים בחולון מסתמן כאחת ההצלחות הגדולות של העיר בתחום הבילויים והפנאי, לאחר שנים ללא אזורי בילויים כלל. ואולם, תושבי חולון הדתיים ושומרי המסורת זועמים על כך שאין במתחם מסעדה אחת כשרה. שמשון חן בתגובה: "נשמח שיזם יפתח עסק כשר".
לפני כשנתיים נפתח בפארק פרס בחולון מתחם הבילויים "לה פארק" שכולל חנויות, מסעדות ופאבים לצד היכל הטוטו ואגם השיט. אולם נכון לרגע זה, אין בכל המתחם, שעיקר פעילותו היא בסופי שבוע, מסעדה אחת כשרה, מה שמכעיס את תושבי חולון הדתיים ושומרי המסורת, שלא יכולים לשבת ולסעוד במתחם בימות השבוע.
"אני חושבת שזו בושה, לעיר שיש בה ציבור לא קטן של דתיים ושומרי מסורת, שבמתחם עירוני כל כך יפה אין מקום אחד כשר", אומרת קרין זריף, תושבת חולון השומרת כשרות, "מתעלמים מאוכלוסיה שלמה". זריף מתארת כיצד נראה הבילוי שלה ושל חבריה שומרי הכשרות במתחם: "אני אוכלת שם רק בקיוסק, קונה לי איזה ארטיק. זה המקום של הדתיים, הקיוסק".
רוצים להישאר מעודכנים?
אסף יונה טוען שלא רק ב"לה פארק" אלא שמדובר בבעיה שמאפיינת עוד אזורים בעיר: "הבעיה של מחסור במסעדות חלביות כשרות בעיר קיימת המון שנים, לא רק בפארק פרס. גם בגן סיפור שאליו מגיעות משפחות רבות עם ילדים ולשומרי הכשרות אין פשוט מה לאכול. גם במדיטק זה כך, כאשר מגיעים אליו סטודנטים רבים, ביניהם יש דתיים, שלא יכולים לקנות אוכל חלבי, גם לא גלידה".
מבלים מחוץ לעיר
בחולון מתגוררת אוכלוסיה גדולה של דתיים ושומרי מסורת אשר אוכלים רק במסעדות כשרות. לפיכך, בחולון קיים ביקוש למסעדות כשרות, ובשנים האחרונות נפתחו לא מעט כאלו ברחבי העיר, כמה מהן אף נושאות כשרות למהדרין. "ביסטרו בר 45", "קפה קפה" ו"אושי אושי" הן כולן כשרות, כמו גם כמה מסעדות ברחוב סוקולוב וסניף רשת "קקאו" שבסמוך לעירייה המחזיק בתעודת כשרות. אולם, מרבית העסקים הללו נמצאים במקומות שבהם יש מחסור בחניה, לעומת מתחמי הבילויים בפארקים הנמצאים בשולי העיר.
כך, דתיים ושומרי מסורת רבים מחולון מוצאים את עצמם בלית ברירה יוצאים לבלות ולסעוד בערים אחרות. הביעה גדולה אף יותר כאשר מדובר בשטח שנמצא בתוך פארק עירוני שאמור לשרת את כלל אוכלוסיית העיר. "לנו הדתיים שיוצאים לדייטים אין בר כשר שנוכל לשבת בו", אומר אופיר יוספי. "ישבתי פעם אחת 'בסעידה בפארק' ובלית בירה הזמנתי רק שתייה כי לא יכולתי לאכול. לדעתי, כדאי שמישהו יקים כאן בר כשר לדתיים".
גורם הכדאיות הכלכלית
האם הסיבה לכך שאין במתחם "לה פארק" בתי עסק כשרים היא כלכלית בלבד או שמה מדובר במדיניות? שמשון חן, מנכ"ל החברה לבידור וכלכלה בחולון, שאחראית על הפעלת "לה פארק", טוען שאין שום מדיניות כזאת. "אנחנו לא מתנים פתיחת עסק במתחם באם יהיה כשר או לא כשר. בגלל שהמתחם פתוח בשבתות ובחגים, אף עסק לא היה מעוניין להיות סגור כי מדובר בעניין כלכלי. לנו אין שום בעיה ונשמח שיבוא יזם שיפתח כאן עסק כשר".
פתיחת עסק כשר בתוך מתחמים שפועלים שבעה ימים בשבוע היא אכן עניין של כדאיות כלכלית, היות שהיום העמוס ביותר במתחם הוא שבת, ועסק כשר שלא יעבוד בשבת, יפסיד מן הסתם רווחים. רווחיותו של עסק כזה טמונה בכמות הסועדים שיגיעו אליו בשאר ימות השבוע. מצד אחד, קיים פוטנציאל לרווח היות שאוכלוסיית שומרי הכשרות תגיע אליו וכמו כן גם לקוחות חילונים לא מוגבלים להיכנס אליו. מצד שני, אם אין בסביבה הרבה לקוחות שומרי כשרות, פתיחת עסק כזה לא תשתלם.
סקירה קצרה מראה שבמתחמים אחרים באזור, אשר דומים באופיים לזה שבפארק פרס ופתוחים בשבתות, פועל לפחות עסק כשר אחד שמרכז אליו את הציבור הדתי והמסורתי. כך למשל במתחם "סינמה סיטי" בראשון לציון פועל סניף כשר של "שיפודי ציפורה", ובמתחם "יס פלאנט" באותה עיר פועלת מסעדת "אווזים" הכשרה לצד המסעדות הבלתי כשרות. גם במתחם עזריאלי בחולון פועלים שני עסקים כשרים.
זריף בטוחה שיש הצדקה כלכלית לפתיחת עסק כשר בפארק: "זה אחלה מקום לדייטים והרבה זוגות יגיעו למסעדה כשרה אם תיפתח כזאת במקום, גם משפחות יגיעו. ברגע שיהיה מקום אחד כשר, כל הדתיים יגיעו אליו בדיוק כמו שקורה עכשיו בטיילת בבת ים ב'קפה קפה', שעובד ממש מצוין".
