הרב רזיאל שבח ז"ל, תושב חוות גלעד, נרצח בפיגוע הירי שהתרחש בשבוע שעבר בשומרון. שבח, בן 32 במותו, גדל והתחנך בחולון, הותיר אחריו זוג הורים, שלושה אחים ואחות, אישה ושישה ילדים, הקטן בהם בן שמונה חודשים. אמו, אילנה שבח, מחנכת בבית הספר בתחכמוני בבת ים, מספרת על בנה: "הוא היה כולו לב. רק במותו גיליתי כמה הוא היה גדול".
רזיאל שבח גדל ולמד במוסדות החינוך הדתי בחולון, ביניהם בית הספר ישורון. אמו ואביו עדיין מתגוררים בעיר. בבגרותו עבר להתגורר בחוות גלעד, כדי לשמש שם כרב קהילה. הוא נהג להעביר שיעורי תורה לילדים, לגברים ולנשים בקהילה בה היה נטוע. בנוסף, עבד ב"קו לחיים" – ארגון הפעיל למען אנשים בעלי מוגבלויות, מוטוריות ופיזיות, ושימש ככונן מד"א.
"הוא היה מוהל, שוחט, סופר סתם, הוא היה אדם", אומרת אמו בכאב, "היה כולו לב. כאמא, לא חשבתי שיש לי ילד כזה. קראתי לו רזיאל כמו כל ילדי עם ישראל, ורק במותו גיליתי שהוא רזיאל המלאך. הוא ערך ברית מילה ביום שני שעבר בתל אביב, וביום שלישי הוא הלך להוריד את התחבושת לתינוק, לבדוק מה שלומו לאחר הברית. הוא נהג לעשות זאת תמיד אחרי הבריתות. אחר כך העביר שיעור תורה, ואז יצא לקנות קצת ממתקים לאנשים שמחכים לו בבית, וזהו. אחרי זה הוא כבר לא הגיע הביתה".
הרב שבח ז"ל עם יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי. צילום: יצחקי נתן
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
רוצים להישאר מעודכנים?
אילנה מתארת את רגעי האימה: "כשזה קרה, היינו בבית. בעלי הדליק את הרדיו ואמר שיש פיגוע בחוות גלעד. הלכתי להתקשר לרזיאל בזמן ששמעתי ברדיו מישהו צועק. אמרתי לבעלי, זה הקול של רזיאל, זה הקול של רזיאל'.
שבח נפצע קשה מהירי ופונה לבית חולים מאיר בכפר סבא. "הייתי בטוחה שרזיאל רק פצוע קשה ושהוא יתגבר, הרי הוא עובד במד"א, הוא חובש, הוא קיבל מצטיין הקורס. הייתי בטוחה שהוא יצליח. כשהגענו, כל הפרמדיקים היו שם ואבא של הכלה, שהוא רופא, הגיע גם הוא. אמרתי לו שילך עם כל הפרמדיקים ויצילו אותו. הבן האחר שלי הוא אח במחלקת מיון במחלקה דחופה בתל השומר, גם הוא בא עם המדים של העבודה. בשלב מסוים יצאו סוללה של רופאים ואחיות ואמרו לנו שהם משתתפים בצערנו".
"כל מה שהקב"ה עושה, הכל לטובה"
לשבעה בחוות גלעד הגיעו ראש מועצת יש"ע יוסי דגן, דוברת הקהילה אילנה שמעון ואיתי זר, אחיו של גלעד, שעל שמו נקראת חוות גלעד. הם ביקרו במקום והעמידו אוטובוסים ממוגנים למנחמים מכל רחבי הארץ, בעיקר מחולון ומבת ים.
"כל עם ישראל חיזק אותנו", מספרת אמו של רזיאל ז"ל, "הגיעו ערבים, הגיעו מוסלמים, הגיעו יהודים. זה היה רזיאל, הוא אהב כל אחד, לא משנה מי הוא, לא משנה מה הוא – חילוני, דתי, חרדי, חסיד, יהודי, כל אדם באשר הוא. אני קוראת לכל עם ישראל לעשות משהו קטן, מעשה חסד קטן, מאור פנים, שיעצים את מה שרזיאל עשה".
אילנה שבח מלמדת בבית הספר תחכמוני בבת ים זה יותר מ-20 שנה. במסגרת תפקידה, היא נוהגת לארגן את טקסי יום הזיכרון. "אף פעם לא האמנתי שאני אהיה אמא שכולה. אנחנו אנשים מאמינים ואני לא יכולה להגיד שזה מה שהקב"ה רצה. הקב"ה לא רוצה שאנשים ימותו בדרך כזאת על ידי רצח ולכן אני אומרת שהקב"ה יקום דמו, אבל באותה נשימה אני אומרת שכל מה שהקב"ה עושה, הכל לטובה והכל משם. אני מאחלת לבעלי, לבנים שלי, לבת שלי, שיהיו חזקים ושכולנו נמשיך את מורשתו של רזיאל, מורשת של חסד. אני רוצה לסיים עם פסוק מהתנ"ך שרזיאל כתב לאחיינית שלו ביום הולדתה: 'לב טהור, ברא לי אלוהים ורוח נכון קדש בקרבי"'.
