מסעדת טיפו הייתה אחת החלוצות בסצנת המסעדות בעיר, שפעלה במשך יותר מעשור, בימים כשבחולון הייתה בעיקר שממה קולינרית, עד לפני כחצי שנה. לאחר שהבעלים אמנון, יגאל ואהרון נאמני החליטו לבנות ולפתוח על חורבות המסעדה המיתולוגית, את מסעדת "בלנה" האיטלקית, שעד היום מוכיחה שההחלטה על השינוי הדרמטי הייתה מוצלחת.
"כשפתחנו את טיפו לפני 11 שנה, חשבתי שמגיע לחולון מסעדה אמיתית", מספר יגאל נאמני, "אחרי כל השנים האלה, בהן טיפו נתפס בתור בית קפה ולא מסעדה, החלטנו לעשות שינוי, ולפתוח מסעדה שתתמקד במטבח אחד, האיטלקי, בלי להתפרס על יותר מדי מטבחים כמו התפריט של טיפו".
מה שהחל בכוונה לעשות שינוי קטן הפך לשיפוץ נרחב הכולל מטבח פתוח לסועדים וטאבון עצים גדול ומקצועי שהגיע מאיטליה. בתפריט מושם דגש על אוכל שמוכן עם ההזמנה במקום, כולל פסטות טריות, לחמים וקינוחים שמוכנים בקומת הקונדיטוריה מעל המסעדה.
הרומן של אמנון, יגאל ואהרון נאמני עם תחום המסעדות, נמשך כבר יותר מ-30 שנה. בשנת 86' חבר לאלכס שור איש קולינריה ידוע שהיה אחראי על הקמתן של לא מעט מהמסעדות המצליחות בתל אביב. שור הציע רעיון לפתוח מסעדה אוסטרו הונגרית ונאמני פתח את "פפריקה" בדיזינגוף סנטר שפעלה שם במשך כארבע שנים. ב-1990 פתח את בית קפה מסעדה המיתולוגית "שרי" ובהמשך פתח מסעדה של מאכלים דרוזים. "במקור רצינו לפתחו מסעדה ערבית שתהווה תחליף למסעדות ביפו בלב תל אביב", הוא מספר, "אלו היו ימי האינתיפאדה הראשונה וחששנו שהקהל לא ירצה להגיע, לכן שינינו מעט את השם ופתחנו מסעדה בשם 'מאכלים דרוזים'. זו היתה הצלחה מסחררת, מאות אנשים עמדו בתור בכל צהריים".
עם פתיחת הקניון בחולון בשנת 95' פתח סניף נוסף של מסעדת שרי. זו הייתה הפריחה של רשתות של מסעדות ובתי קפה כמו שרי, אפרופו וקפולסקי. בשנת 2005 הוא בנה קונספט חדשני של 'קפה רויאל' – בית קפה עם מעט אוכל, מאפים, כריכים, סלטים, מיצים סחוטים במקום, ארוחות בוקר ומעט מאוד מנות בשריות. מנת הדגל הייתה ונותרה השניצל הענק. תחילה, הכוונה הייתה להרחיב את קפה רויאל לרשת, אך נאמני העדיף להסתפק בסניף אחד מצליח ולשמור על איכות ורמה גבוהה של מוצרים. כעת ב"בלנה" יצר השף ברק אלופר תפריט עשיר ועונתי, עם הרבה אהבה לקולינריה האיטלקית. בתפריט ניתן למצוא מבחר פסטות טריות הנעשות במקום.
