בפרשת השבוע "ויחי" יעקב אבינו מבין שהגיעה שעתו ועליו להיפרד. הוא מבקש מילדיו להתאסף סביבו: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם", כך מצוין בפרשה.
יעקב בוחר לסגור מעגל באופן מדויק וחד עבור כל ילד שלמעשה מייצג שבט. הוא לא הסתפק בברכת פרישה כללית, אלא מדבר עם כל אחד מבניו על חולשותיו וחזקותיו, מעביר עליהם ובפניהם ביקורת בונה שתלווה אותם בהמשך חייהם.
כך, למשל, מצוין בפרשה: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר". ראובן הוא אומנם הבן הבכור, אבל באמצעות יעקב אנו מגלים שהבכורה היא רוחנית ולא ביולוגית. הבכורה נמדדת לפי ההתנהגות, ויעקב אומר לבנו ראובן: אתה פזיז, מלא פחד ובהלה, אינך שקול ולכן אינך יכול לקבל את ההנהגה.
לא קל להבין שאנו שונים זה מזה ויש מי שחושב אחרת. כשם שאנו לא כועסים על כך שחברינו נראים אחרת, איננו יכולים לכעוס על כך שהם חושבים אחרת: ככל שפרצופיהם שונים – דעותיהם שונות.
הכול מתחיל ב"אני שלי", ואם לא נדע מהן החוזקות והחולשות שלנו, כיצד נדע מהם שיעורי בית שלנו ומה הרע שעלינו לבער מקרבנו. יעקב מעניק לילדיו ברכה עם משמעות וכלים להמשך חייהם, עם הבנה שאפשר לעצור ורצוי לעצור ולהתבונן במהלך המסע הפנימי, בהתקדמות מצעד לצעד.
ישנם מי שמעבירים חיים שלמים בלחיות באמצעות אחרים, מבלי שפעם אחת שואלים את עצמם האם לא הגיעה העת לחיות ומהי תכלית חייהם. לכן, עלינו להבין מהם השיעורים שלנו וכיצד אנו יכולים להשפיע על הציון שלנו.
בתאל בן דוד מטפלת N.L.P מאסטר ומרצה
יש לכם שאלות? אתם יכולים לכתוב לי [email protected]
או בטלפון 054-7507500 ואשמח לענות לכם
