שולה ברנע, נולדת בחולון ב 1949, היא הייתה מנחת הורים, זוגות והגיל השלישי. במשך שנים עסקה בהוראה ובייעוץ חינוכי לילדים ולמבוגרים וגם הייתה אחראית במשרד החינוך להקמת מרכזי הורות ומשפחה במחוז תל אביב.במקביל פרסמה מספר ספרי שירה ופרוזה. הרומן, סערות בחיי אישה שיצא לאחרונה הוא ספר הפרוזה השלישי שלה. הרומן, שיוצא במקביל לאוסף הסיפורים "עוקץ מתקתק" הוא סיפורה של 'טלי' – אישה אשר בעלה נפטר והיא מגדלת לבדה את בתם, 'הדס'.
טלי נרשמת ללימודים, מפוטרת מעבודה, מוצאת עבודה אחרת, מאבדת את חברתה שנפטרה מסרטן קשה מאד, נאלצת לעזור לבתה – גם בלימודים בשל נושאים קשים עבורה וגם במימון הפלה כשהדס נכנסת להיריון לא רצוי מחבר. לאחר ההפלה הדס נפרדת מהחבר.
טלי, מתמודדת לבדה מול שני כוחות חזקים: פרץ הנערות של בתה המתבגרת ופרץ התשוקה בינה ובין רוטמן, פרופסור לארכיאולוגיה, החווה עליות ומורדות. בין שני הזרמים הללו – בין ארוס לארוס – מתגלות לקוראים חולשותיהם של האקדמיה, המחקר המדעי ובית הספר הפדגוגי. כמו כן, מודגשת פגיעות מוסד האהבה – הזוגיות מוצגת כעולם סבוך ומרתק, שיש בו ניצני רוך אך גם אלימות קשה.
ממתי התחלתי לכתוב ובהשראת מי?
"מגיל 12 התחלתי לכתוב בהשראת יומנה של אנה פרנק. הרשימה אותי ביותר נחישותה ודבקותה בחיים תחת הסכנה שארבה לה ולמשפחתה. בתיכון הושפעתי משני מוריי הטובים: המשורר דוד לויתן ז"ל והמחזאי משה רז ז"ל".
מה השוני בתהליך בין כתיבת שירה לפרוזה?
"כתיבת שירה הינה פרץ של רגע, ניצוץ רגעי מבליח, אני שומעת מלה, או רואה דבר כלשהו- זה מפעילני לכתוב. שואלת עצמי כיצד זה מרפרר למציאות ובמה הדמיון והשוני. למשל, שיח עקור של עגבנייה מושלך על מדרכה, מהם סיכוייו לצמוח שוב? מי ישתול אותו בדומה לעקור או לפליט כיום.בפרוזה-זה עניין מתוכנן צעד אחר צעד, מחושב בתוך כדי הכתיבה ,אם כי יש קריאת כיוון כללית של מחשבה, שממנה אני מתחילה להוביל, או להיות מובלת. למשל ספר סיפורי- עוקץ מתקתק נעוץ עמוק במציאויות שנתקלתי בהן בהיותי יועצת לסטודנטים במכללה, אלא שמשכתי מהן חוטים והפרזתי בהתפתחותם לכדי עלילה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מדוע השירה קודמה קודם לפני הפרוזה ומה הנושאים של השירים שאת כותבת?
"כשיצאתי לגמלאות נרשמתי לסדנת פרוזה. המנחה ביקרה אותי באופן שלילי זה חסם אותי ושיתק אותי ל5 שנים. נושאי שירתי: בעיקר יחסים בתוך המשפחה, זוגיות, הורות, הרבה טבע וגעגועים לעבר, לעיתים מעולם התעסוקה. היעדים: עוררות לקיים וליש ושמירה עליו, כמו-כן השמעת קול עבור הנדכאים המצויים בכל מקום בעולם ובארץ"
ומה הנושאים שאת כותבת עליהם פרוזה?
"כמו בשירה, אך בהעמקת יתר ובהתבוננות בדמויות השונות ממני, אף הפוכות ממני, בחינתן ויחסיהן עם סביבתן. מה הן מחוללות ובמה הן משפיעות על הזולת, וכיצד הפרט מתמודד מול קשיי המציאות וצולח אותם או לא."
האם כתיבתך עברה למישהו מהמשפחה שלך?
"בנותיי כולן מתבטאות מעולה בכתב ובע"פ. יש שניים מנכדיי שיודעים ליצור ולהתבטא מצוין. בתי הצעירה אף היא כותבת שירה."
מהן השעות בהן את כותבת?
"לרוב אני כותבת בבוקר כ-שלוש שעות בממוצע. קורה שאני הוגה במוחי שיר לקראת יקיצה ובקומי אני מיד רושמת אותו."
האם עולות בעיות או קשיים בכתיבה? למשל עיצוב דמות או כניסה לדיאלוג או עלילה?
"לעיתים עליי להכנס תחת עורה של דמות שלילית להתמזג עם מחשבותיה עם סגנון דבורה ולייצגה נאמנה במהימנות כך שתהא משכנעת. לעיתים זה קשה כמו-כן גם כשאני משוחחת במקום הדמויות בשני קולות- זה מעניין עבורי לתרגל זאת בלי להתבלבל ולהביע שתי דיעות סותרות אך משכנעות ולזרום עם הדמויות, כפי שיובל ביניהן הדיאלוג והוא שלרוב מקדם את העלילה, אותה אסור לי להחריג מגבולות הזמן שקצבתי לעצמי. הכוונה אם העלילה מתפרסת על פני מאה שנים או חודש."
אז מחשבות הלאה, מהו התוכניות שלך לעתיד?
יש לי בקנה לפחות עוד שני ספרי פרוזה וספר שירה עב כרס. לשם כך צריך כוחות נפש לאחר שהוצאתי בשנה וחצי האחרונה שני ספרי פרוזה וספר שירה.
