ביום שלישי הקרוב יתקיים בלה פארק שבמתחם פארק פרס, קונצרט של בית הספר למוזיקה בהנהלת אורן ג'ורנו. אחד הקטעים שיוצגו בקונצרט יהיה סולו תופים של מלכה נהוראי, שכבר שנים עוסקת במיסטיקה והילינג. מתברר שמשך שנים היא הבשילה עד שהעזה להגשים את חלום התופים: "כל החיים שלי זו היתה השאיפה שלי, לא היה לי אומץ. עסקתי במיסטיקה וברפואה אלטרנטיבית. תיפוף תמיד חיכה לי בפינה. הייתי צריכה הרבה אומץ. ככל שהזמן עובר, ואני לא ילדה, היה לי את המחסום של ה'מה יגידו' וגם את מחסום הגיל".
רק לפני שלוש שנים העזה נהוראי, ופנתה לג'ורנו. "הלכתי לבדוק והופתעתי מהתגובה שלו. הוא התייחס לזה מאוד בחיוב ובטבעיות", היא מספרת. "הוא דיבר איתי על מוזיקה במשך שעה, שיחה מרתקת שאני נוצרת איתי עד היום. באותו הזמן לא התחלתי לנגן כי אבא שלי חלה. לפני שנה וחצי הלכתי ללמוד, עם הרבה חששות".
צפו במלכה על התופים:
הגיל והתגובות מהסביבה היו החששות הגדולים ביותר של נהוראי. "התייחסתי לתיפוף כמו לסוד", היא אומרת. "אורן, שאני אוהבת אותו אהבת נפש, לקח אותי יום אחד לשיחה. זה היה שיעור בלתי נשכח: אני ישבתי ובכיתי, אורן ניגן ודיבר. כל השיעור לא ניגנתי אפילו תו אחד. זה היה השיעור הכי חשוב שלמדתי. הוא אמר לי לא לחשוב על הדברים האלה ושחשוב שאעשה את הדברים שאני אוהבת. זה שינה לי את החשיבה לכיוון אחר לגמרי. אני יודעת לעשות את מה שאני הכי אוהבת בצורה הכי טובה, ואני אוהבת לתופף. בסופו של דבר, הסביבה הופתעה מאוד אבל תמכה והבינה".
על הקשר בין העיסוק שלה במיסטיקה לבין חלום התופים, נהוראי משיבה: "אין קשר בין תופים ורוחניות. זה אמנם עובד על מנגנון של הנפש, ויש בזה אלמנט של חיבור ל'עצמי', אבל זו השוואה כללית מדי. לא הייתי מניחה תיפוף ורוחניות באותה קטגוריה".
