עד גיל 30, עומר בורשטיין שגדל בחולון לא ידע מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול, עד שמופע סטנדאפ מקרי לחלוטין גרם לו למהפך בחיים. בורשטיין, סטנדאפיסט, שחקן, יוצר, חבר בשלישיית בערך, עולה בימים אלה עם מופע סטנדאפ חדש שבו הוא מדבר על כל מה שמצחיק בחיים שלו ובעצם של כולנו, החל משלב הרווקות, הצבא, זוגיות והורות צעירה. דבר אחד הוא אינו מוכן לעשות בהופעות שלו וזה לרדת על הקהל.
עומר בורשטיין מוכר לרבים מהסדרה "קיסריה אקספרס" ששודרה עד לא מזמן בהוט 3, שם הופיע יחד עם יוסי גבני וגיורא זינגר, חבריו לשלישיית בערך ועם אסף אטדגי. ברזומה שלו אפשר למצוא גם תפקידים בסדרות כמו "להיות איתה", "נפלת חזק" וסרט הקולנוע "ג'סטה". הוא החזיק בפינה קבועה בטלוויזיה בתכנית "סיכום ענייני השבוע" וכמו כן בפינה קומית קבועה ברדיו בתכנית של חנוך דאום. בקרוב תעלה ברשת 13 סדרה בהשתתפותו – "מד"א דרום".
שלישית בערך עם סרטון דאע"ש:
הוא נשוי לאפרת אברמוב ואבא לשני ילדים. בורשטיין מספר כי השינוי בחייו התחיל בזכות היכרות עם האישה שאיתו, בקורס ברמנים שהעביר, אליו הגיעה לעשות כתבה על קורסים לברמנים. ההיכרות איתה גרמה לו לשנות את אורח חייו ההולל, להתאפס על עצמו ולהתחיל בפיתוח עצמי.
"את אפרת הכרתי בזמן שהעברתי שיעור ברנדי והיא נכנסה לשיעור שלי. לא ידעתי מי היא למרות שאז היא כבר הנחתה את 'האחות הקטנה' בביפ אבל לי היה יס בכבלים. חשבתי שהיא תלמידה מכיתה אחרת שמשלימה אצלי שיעור. בסוף השיעור קשקשנו, היא שמעה שאני סטנדאפיסט ואמרה לי שיש לה תכנית ואולי היא תארח אותי. נפרדנו לשלום, אבל שעה אחרי כבר שלחתי לה הודעה בפייסבוק, שעתיים אחרי זה כבר היינו בדייט, כמה שנים אחרי זה יש לנו שני ילדים וחתולה", הוא מספר.
לדבריו, הדרך להגשמת החלום לא היתה תמיד קלה ובין היתר כללה הופעות פרטיות בבתים, הופעות במסיבות ימי הולדת, ימי גיבוש ועוד, אבל כל זה לא הוציא לו את הרוח מהמפרשים, אלא רק דרבן אותו יותר להצלחה. "עברתי לתל אביב בגיל 24, אחרי שביליתי שנה מטורפת ביפן, עם סקס, סמים ומסיבות טראנס. לפני יפן גרתי בחולון (מילדות), אחרי הצבא (3 שנים קרבי) התחלתי לברמן באזור וכשעברתי לתל אביב נכנסתי חזק לענייני הברים, עבדתי בברים הכי חזקים בעיר ובמקביל התחלתי להדריך בבית ספר לברמנים".
את הפרסום הגדול הוא קיבל מהרשת כאשר העלה לפני שלוש שנים, יחד עם "בערך", את סרטון עריפת הראשים המפורסם שצוחק על דאע"ש. הסרטון, דובר אנגלית ומין ג'יבריש-חצי ערבית וחצי כלום, זכה למיליוני צפיות בכל העולם ואף הוביל את השלישיה לראיונות בסי.אן.אן ואפילו בעיתון סיני.
מתי היתה ההופעה הראשונה שלך?
"המופע הראשון שלי היה נאום חתונה של חבר. רק בדיעבד כמובן הבנתי שזה היה המופע הראשון שלי. כתבתי כמה מילים, עליתי לדבר מול 300 איש והפצצתי. עד אותו יום לא חשבתי מעולם לעשות סטנדאפ, כי זה לא היה לי בלופ של החיים, הייתי ברמן, מנהל ברים, חיי לילה, בליין, רווק, אלה היו החיים שלי. מאותו רגע הנאום נדלקתי. שבוע אחרי זה כבר הופעתי בקאמל קומדי קלאב בבמה הפתוחה, חמש דקות רק על סקס וגסויות והיה מטורף, הצלחה מסחררת.
"חזרתי הביתה, נשכבתי על המיטה מפוצץ באדרנלין והיתה לי תובנה, שאת התחושה המדהימה הזאת של להצחיק קהל אני צריך לשחזר כמה שיותר. הופעתי באותו שבוע עוד פעם באיזה מרתון של במה פתחה והיה מטורף, פשוט אדיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
"חשבתי שאני בלתי מנוצח שאין לי הופעות לא טובות ואז הגיע ההופעה השלישית ואיתה ההתרסקות הראשונה, שעוד יבואו אחריה כחלק מהתהליך. אז למדתי את השיעור הראשון והכי חשוב שלי בסטנדאפ והוא שאין 'גרנטי', מה שיהיה לך בהופעה אתמול, לא קשור להופעה של היום".
למה אתה מקפיד לא לרדת על הקהל?
"אני לא מאמין בירידות על הקהל, אני רוצה שהם ירגישו בנוח ופשוט ייהנו ויצחקו. אני משלב אותם בהופעה גם בלי לרדת עליהם. זכורר לי שכילד הלכנו כמה חברים לערבי סטנדאפ והיו כמה שירדו על הקהל אבל לא ירידות של היום – אני מדבר על שנות ה-90 בלי פוליטיקלי קורקט: שמנים חטפו שם, קירחים, נמוכים ומכוערות. אני ממש זוכר שהתכווצתי בכיסא כל פעם שפנו אל הקהל וירדו על מישהו. היתה לי תחושה של חוסר נוחות. אני לא מתייפייף וירדתי הרבה על קהל במיוחד בתקופת ההופעות בברים בתחילת הדרך, אלו הופעות הרבה יותר קשוחות עם הרבה יותר אופציה להפרעות אבל מעולם לא ירדתי על מישהו סתם כך אלא אחרי שהעירו או הפריעו בצורה קיצונית. ואגב, אני מדבר עם קהל, מאוד אוהב את התקשורת ויכול להיות שייצאו דברים מצחיקים ואני אעקוץ. אבל בחיים לא אעליב. זאת אומרת, מקווה שלא – היום אי אפשר לדעת כבר מי נעלב ועל מה".
ענף הסטנדאפ הוא מאוד תחרותי. איך אתה מתמודד עם התחרות?
"התחרות קשה בכל ענף, זה תחום מצומצם וכולם חברים ומכירים את כולם. אחרי עשר שנים שאני בתחום, אני יכול להגיד שמעבר לעובדה שאתה צריך להיות מצחיק, אתה צריך לדעת מי אתה ומה אתה ואז זה מתחיל לקרות. זה תהליך שקרה לי בשנתיים האחרונות, החומרים שאני כותב משתנים כל הזמן.
"התחרות גדולה כי אתה נמדד לפי הסרטון האחרון או הבדיחה האחרונה שהעלית לרשת. צריך כל הזמן להיות ללחוץ על הגז, כל הזמן להיות עם היד על הדופק, כל הזמן לשחרר סרטונים ולחשוב על הפאנץ' הבא ועל השפה הוויזואלית החדשה, כל הזמן גם לרענן את המופע ובגלל זה אני עולה עכשיו עם המופע החדש".
מה מאפיין את הסטנדאפ היום?
"הסטנדאפ השתנה וממשיך להשתנות, כמו כל דבר אחר בחיים כמובן. הכל נהיה קצת יותר סיפורי, יותר אישי, פחות פאנצ'ים גנריים כלליים אלא יותר סיפור חיים עם הגזמות קומיות – רוב הדברים מבוססי אמת. גם הקטע של לרדת על קהל, שפעם היה סוג של מאסט שלכל סטנדאפיסט יהיו בשרוול כמה יציאות על קהל כי זה תמיד מרים, אז היום זה פחות פופולרי".
ומופע הסטנדאפ שלך?
"גם החומרים של המופע שלי השתנו מאוד. התחלתי להופיע כרווק, היו אז המון גסויות והמופע התאים יותר לצעירים. הפכתי בזמן קצר יחסית מרווק תל אביבי הולל לאיש משפחה והיום החומרים שאני כותב באים ממקום של זוגיות ושל הורות, מעייפות ומהצחוק וגם מהכאב שבאהבה לילדים".
