יאנה שלי, בת 29 שגדלה בחולון, מציגה בפסטיבל תיאטרון קצר את ההצגה "תצרף" המתארת סיפורים קצרצרים על סיטואציות אקראיות של פרידה או בגידה בין בני זוג. "אני אוהבת לגעת בנושאים כואבים דרך הומור, לכן סגנון כזה, שהוא מתוק-מריר, טראגי-קומי, הוא משהו שאני מתחברת אליו", היא אומרת.
דמיינו לכם את הסיטואציות הבאות: כלה ביום כלולותיה, לבושה בשמלה לבנה, יושבת בסניף מקדונלד'ס. האיפור שעל פניה נמרח מדמעותיה כשהיא בוכה לעובד צעיר שעומד סמוך לקופה.
היא לא רוצה להתחתן ולכן החליטה לברוח. במקום אחר, גבר בן 40 בחולצה מכופתרת, עובד כאיש ביטוח, נעול בשירותים של ביתו, פרצופו מבועת והוא מחזיק את הטלפון כשעל הקו נציגה של "הוט", אך במקום לדבר על חבילת הכבלים שבביתו, הוא נחשף. זאת, רגע אחרי שתפס את אשתו בסשן סאדו מאזו עם גבר אחר.
סיפורים אלה ועוד מרכיבים את ההצגה הקצרה "תצרף" של השחקנית והיוצרת יאנה שלי. זוהי הצגה קצרה שמאגדת לתוכה כמה סצנות שונות, סיפורים קצרצרים על סיטואציות אקראיות של פרידה או בגידה בין בני זוג. המקריות של הסיטואציות יוצרת מפגשים אנושיים הזויים, אך עם זאת מרתקים המפגשים מתחברים לכדי סיפור אחד שלם.
"אני עובדת המון עם דימויים שיש בהם פערים והם מעוררים סקרנות ודמיון עבורי", מספרת יאנה. "כמו למשל סצנת הכלה במקדונלדס, שנולדה מהדימוי הזה ששמלת כלה זה הדבר הכי זר שאתה יכול לפגוש בסניף של רשת ג'אנק פוד. ואם זה כל כך זר, אז מתחשק לי למקם אותה שם בכוונה".
ההצגה "תצרף" תעלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא ולדברי יאנה "זה כבוד גדול להשתתף בפסטיבל. כשהייתי במגמת תיאטרון אני זוכרת שהיו לוקחים אותנו לפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא וזו הייתה חוויה כל כך מרגשת ומרעננת. הרגשנו שזה משהו שמדבר אלינו בגובה העיניים ובשפה שלנו, ככה שאנחנו יכולים להתחבר וליהנות אבל גם לצאת עם מחשבות. יש הצגות שאני עדיין זוכרת מאז ועבר כבר יותר מעשור".
רוצים להישאר מעודכנים?
יאנה עלתה לארץ בגיל 10 וגדלה בחולון. כשהייתה בבית ספר יסודי היא השתתפה בחוג דרמה וכשהגיעה לתיכון דה שליט היא למדה במגמת תיאטרון. לכל אורך התבגרותה היא השתתפה בחוגי משחק וידעה שתרצה לעסוק בתחום גם בבגרותה. לאחר השירות הצבאי היא הלכה ללמוד משחק בניסן נתיב בירושלים, וכיום היא לומדת בימוי והוראה בסמינר הקיבוצים.
"תמיד אהבתי במה ואהבתי להופיע ולספר סיפורים" היא אומרת. אחרי הלימודים היא שיחקה בכמה הצגות ילדים וגם כתבה ויצרה מופע פרפורמנס סאטירי בתוך בית ישן בירושלים, במסגרת פרויקט "בית ריק – המפעל". בנוסף היא שיחקה בהצגה מקורית בשם "מחר נצחק" שכתבו נדב סדקה ונתנאלה תירוש, וביימה קרן חובב.
יאנה משמשת גם כמורה לתיאטרון במכון "סאמיט" – עמותה העוסקת בקידום ושיקום צעירים נפגעי נפש, וגם מלמדת תיאטרון במסגרת פרויקטים שמפגישים בין בני נוער ערבים ויהודים. "הוראת תיאטרון זו עבודה מרתקת ומרגשת שמסבה לי סיפוק אדיר. לחוג התיאטרון יש משמעות גדולה עבור המשתקמים ועבור כל מי שמשתתף. זה מקום בו אפשר לבוא לידי ביטוי ולפעמים סתם להיות בקבוצה תומכת ולשכוח קצת מהיום יום".
שנתיים אחרי סיום לימודי המשחק, יאנה היא הרגישה שהיא רוצה להעשיר עוד את הידע שלה ולרכוש כלים חדשים. לכן נרשמה ללימודים בסמינר הקיבוצים, למסלול שנועד לשחקנים בוגרי בתי ספר למשחק שרוצים בנוסף לקריירת המשחק שלהם לביים ולכתוב.
במסגרת הלימודים בסמינר הקיבוצים היא לקחה קורס כתיבה דרמטית עם ירון אדלשטיין, ושם כתבה את המחזה הקצר "תצרף", שבסופו של דבר התקבל כאמור לפסטיבל תיאטרון קצר. את ההצגה היא כתבה בהשראת הסרט "סיפורים פרועים", הסרט הספרדי – ארגנטינאי שיצא ב-2014 בבימוי של דמיאן סיפרון.
"ישנן כל מיני השראות לכתיבת המחזה. פרידות ויחסים זה נושא שנוגע בי ובהרבה אנשים במעגלים הקרובים שלי: זוגיות, בדידות, חוסר החלטיות, פחד ממחויבות וכו'. הרעיון לא היה לכתוב מחזה על פרידות, למרות שכך יצא בסוף", היא אומרת, "אני אוהבת לגעת בנושאים כואבים דרך הומור, לכן סגנון כזה, שהוא מתוק-מריר, טראגי-קומי, הוא משהו שאני מתחברת אליו".
מתוך 12 ההצגות שנבחרו לפסטיבל תיאטרון קצר, השנה רק חלק קטן נכתב על ידי כותבים שכתבו את המחזה הראשון שלהם עבור הפסטיבל. על פי הרקע של המחזה, קצב והיקף פעילותה של יאנה שלי, עושה רושם ששווה להגיע לצפות ב"תצרף" וגם לעקוב אחרי העבודות הבאות שלה שיבואו אחריו.
הפסטיבל יתקיים בכל ערב בין התאריכים 12-14.12 ב"צוותא" תל אביב.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
