"כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפילה" (רמב"ם תפילה יא, א").
בתערוכת חוצות חדשה שתיפתח בחולון בסוף החודש, פותח היוצר והצלם אמיר חודורוב לעיניי המתבונן כ-20 בתי כנסת בארץ. דרך עדשת מצלמתו ודרך טכניקת עיצוב הצילום שפיתח, הוא מאפשר לראות את יופיים, הדרם, מיוחדותם ושונותם זה מזה.
בית הכנסת הוא מקום בתרבות היהודית שמשמש לתפילה וללימוד תורה. ההשערה היא שבתי הכנסת הראשונים הוקמו בגלות בבל בסוף תקופת הבית הראשון. על פי המסורת, לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת כמקום הבא להחליף את בית המקדש ועל פי האמונה יש לתפילה בבית הכנסת כוח רב, שנובע מההתכנסות של הציבור אשר תורמת לגיבוש הזהות התרבותית הקולקטיבית.
תכנון בתי כנסת מחייב התייחסות למרכיבים רבים ומגוונים. בין היתר יש לתת דגש לבחירת מיקום המבנה בהתאם לכיוון העיר ירושלים ולסביבת המגורים. סגנונו האדריכלי של בית הכנסת איננו אחיד, אף בית כנסת אינו דומה למשנהו, כאשר דרישות ההלכה הנוגעות למבנה בית הכנסת מצומצמות מאוד ומותירות מקום רב לאפשרויות תכנוניות.
ואומנם ההלכה מורה על כך שבית הכנסת יהיה מבנה המוגבה מעל בתי העיר, אולם בארצות ניכר, בסביבה אשר לפעמים עוינת, דרישה זאת לא קוימה לעיתים בשל דרישת השלטונות ולעיתים בשל חשש להתנכלויות.
בתקופה המודרנית ניסו אדריכלים שונים להציע פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. כמה מבני בתי כנסת גדולים בעולם תוכננו בידי אדריכלים מפורסמים. בית הכנסת בפילדלפיה שתכנן האדריכל הידוע פרנק לויד רייט, שתוכנן כפירמידה משולשת הצומחת מתוך תוכנית משושה, ובית כנסת "בהורדנה" בבלארוס שתוכנן על ידי האדריכל האיטלקי סנטי גוצ'י.
הצלם אמיר חודורוב החל את הרומן עם המצלמה כבר בגיל 17, ולאורך כל השנים לא הפסיק לצלם. גם בזמן היותו טייס קרב בחיל האוויר צילם ממעוף המטוס. שיטת עיצוב הצילום של חודורוב בנויה מעשרות עד מאות צילומים מזוויות שונות שנעשים באתר הנבחר, שמהם הוא מרכיב כמו בפאזל את העבודה הסופית. לפני התחלת הצילומים מבצע אמיר מחקר ולמידה מעמיקים על המקום שבחר, כולל למידה ההיסטוריה, הארכיטקטורה והיכרות קרובה לדמויות באתר הצילום.
בית הכנסת הגדול בבני ברק. צילום: אמיר חודורוב
צילומיו הרבים של אמיר חודורוב זכו לתשבחות ופרסים בעולם. בין היתר ב-London Art Biennale. בין התערוכות היוקרתיות והחשובות שבה זכה במקום הראשון בפרס הצילום, הוא זכה גם בפרס היוקרתי של המונה ליזה במוזאון המדע והאומנות במילנו, בחגיגות 500 שנה למותו של לאונרדו דוינצ'י. גולת הכותרת בעבודתו היא צילום כנסיית הקבר שזכה בפרסים רבים והוצג במוזיאון הוותיקן ברומא.
בתערוכה הנוכחית בחולון ניתן לראות את הצילום "בית הכנסת הגדול" בחולון, אשר תוכנן ע"י המהנדס יהודה לולקו ביוזמת ועד שכונת אגרובנק עבור מספר משפחות דתיות ומסורתיות מיוצאי אשכנז שהתגוררו בשכונה. בית הכנסת הוקם בשנת 1944-1946 וכיום זהו בית הכנסת הגדול של חולון המכיל מקווה טהרה, מקום מושבם של רבני העיר והמועצה הדתית. המבנה בנוי בסגנון "תנכי" עם פתחים מקושתים וכיפה. למבנה יחוד אדריכלי אקלקטי הוא נבנה מלבני סיליקט וקורות בטון כאשר במרכזו כיפה גדולה הנשענת על קשתות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בית הכנסת הגדול ברמת גן. צילום: אמיר חודורוב
בית כנסת נוסף שמופיע בתערוכה הוא "החורבה" הממוקם בירושלים, במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצות שעלו ביחד עם רבי יהודה החסיד אולם נחרב בידי בוניו הערבים בשל אי תשלום חובות. הוא נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצת עולים מליטא ונחרב בידי הלגיון הערבי לאחר שכבש את העיר העתיקה בשנת 1948.
בפעם השלישית שוקם בית הכנסת בתחילת המאה הנוכחית על ידי האדריכלים מלצר ואפריל, כאשר מבנה בית הכנסת מתבסס על שרידי הקירות שלא נהרסו. גם שרידי כותל המזרח של בית הכנסת שנותר עומד שולבו במבנה המודרני. בצד קירות הבטון המודרניים המסוידים בלבן הושארו הקירות מן המבנה הישן בלתי מטויחים.
פנים המבנה עוצב לפי תמונות בית הכנסת הקודם ולפי עדויות, על כיפת בית הכנסת כתובים שמותם של 12 שבטי ישראל; בפינות שבין הקשתות הפנימיות מצוירים ארבעה אתרים קדושים: טבריה העתיקה, מגדל דוד, קבר רחל ומערת המכפלה. על החלק העליון של הקיר כתוב ציטוט מספר תהילים. בשנת 2010 נפתח בית הכנסת מחדש בטקס חגיגי.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
גם "בית כנסת הגדול" בתל אביב גם צולם על ידי אמיר חודורוב. כבר בסוף 1910 הוחל בתוכניות להקמת בית כנסת והוקצה לצורך כך מגרש בין רחוב יהודה הלוי ושכונות נווה צדק. מחוסר תקציב, רק בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ.
בניית בית הכנסת התעכבה שוב מחוסר תקציב עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925 על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. בשנות ה-60 של המאה הקודמת שופץ הבניין ושונה על ידי האדריכל אריה אלחנני כאשר הפנים קיבל מראה תואם את התקופה ובחוץ נוספו קשתות בטון בגובה הבניין.
"פתיחת ההיכל" – עיצוב ואדריכלות בתי כנסת בישראל. אוצרת: אילנה כרמלי לנר. זמני התערוכה: 31.1.2020-2.5.2020. חוצות גן המוזיאון, רחוב ויצמן 61 חולון, סמוך למוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. הכניסה חופשית.
