בעיר חולון פזורים עשרות מתקני מיחזור, ביניהם מתקנים לאריזות קרטון, לבקבוקים, לסוללות ולבגדים משומשים. על פי אתר עיריית חולון, נכון לשנת 2016 מיוצרים בעיר מדי שנה כ-100 אלף טון פסולת, וחולון, כמו שאר הערים בישראל, הצטרפה למהפכת המיחזור.
עד כאן, המטרה טובה והכוונות מעולות, אולם למערכת "השיקמה-חולון" הגיעו תלונות רבות על אי תחזוקת מתקני המיחזור וכן על אי פינויים בזמן. אחד המתלוננים מתאר מתקנים חלודים ליד ביתו שאינם ראויים לשימוש וכן כי פנה פעמים רבות לעירייה בנושא אך לא נענה. תושבת אחרת מציינת כי מתקני המיחזור דחוסים בפסולת וכי שבועו רבים איש אינו טורח לרוקן ולפנות את הפסולת מהם. "אמנם על המתקן רשום כי במקרה של בעיה, יש לפנות למוקד העירוני הקרוב לביתך, ואכן פניתי אך דבר לא נעשה", היא אומרת.
הורים שילדיהם לומדים בגן עירוני בעיר פנו למחלקת המיחזור בעירייה בבקשה להציב מתקני מיחזור בסמוך לגן כדי שהילדים יוכלו ללמוד על תהליך המיחזור ועל הפרדת פסולת, העירייה אכן הציבה שתי מתקנים כבקשתם, אך לדברי ההורים והגננת, העירייה אינה דואגת לפנות אותם בזמן.
באתר העירייה מצוין כי הפחים הכתומים אמורים להיות מפונים אחת לשבוע, אך תושבים רבים מעידים שאף על פי שהם טורחים להוציא אותם אל המדרכה כדי שיבואו לפנותם, איש אינו מרוקן אותם והם יכולים להמשיך לעמוד על המדרכה ולהפריע להולכי רגל במשך שבועות רבים. בבדיקה שערכנו נמצא כי רבים ממתקני המיחזור, כמה מהם ליד גינה ציבורית במרכז העיר, מעלים חלודה ושבורים ובתוכם ערימות אשפה, לעתים פסולת שאינה שייכת לקטגוריית המיחזור של המתקן.
הצבת מתקני ופחי המיחזור בחולון ובערים נוספות בישראל נכפתה על הרשויות העירוניות מתוקף חוק האריזות שנכנס לתוקפו בשנת 2011, המחייב יצרנים ויבואנים למחזר אריזות הנכנסות באמצעותם לשוק. על פי החוק, מוטלת על הרשות המקומית האחריות לקבוע הסדרים להפרדת כל רכיבי האריזות והעברתם למיחזור. הסדרים אלה ממומנים בידי היצרנים והיבואנים ובכך מיושם הלכה למעשה עקרון "המזהם – משלם", שמטיל אחריות כספית על גורם המזהם את הסביבה ובכך גם מתמרץ אותו להפחית את הזיהום ואת הנטל הסביבתי.
התמונה העולה בחולון היא שעל אף קיומם של מתקני ופחי המיחזור, איש אינו דואג לתחזוקתם ולפינויים באופן רציף. מעיריית חולון טרם נמסרה תגובה בנושא.
רוצים להישאר מעודכנים?
