עם גוף בצבע ברונזה ומדליית זהב, זכה שלשום (שלישי) סער קזס, בן 27 מאזור, בתואר מיסטר יוניברס, בתחרות שנערכה בגרמניה. קזס, יועץ תזונת ספורט וכושר ומאמן כושר אישי, חי באזור עם ארוסתו, מתאמן ומאמן בחדר הכושר "פקטורי". בראיון ל"השקמה-חולון", הוא מספר על הדרך שעבר עד לתואר הנכסף.
"הגעתי לתחום פיתוח הגוף בגלל בעיות של ביטחון עצמי וחיפוש מקום פורקן יומיומי. הייתי ילד לא מקובל במשך כל הילדות שלי. שנאתי את החיצוניות שלי ותמיד חשבתי שאני נראה לא טוב, שמן מדי, מכוער מדי. לבסוף החלטתי שהכוח נמצא בידיים שלי ואם לא אעשה משהו עם עצמי, דבר לא יקרה. תחילה נחשפתי לעולם ההיאבקות הבידורית ושם גיליתי שאפשר לשנות את הכל בעבודה קשה. נרשמתי לחדר הכושר בגיל 17 – אלה היו אימונים אגביים של נער מתבגר. אחרי שהתגייסתי לצה"ל, הפסקתי להתאמן ולא חשבתי בכלל על התחום. כשהשתחררתי, הצבתי לעצמי מטרה לזכות בתחרות מר ישראל".
יום לאחר שחרור מצה"ל, נרשם קזס לקורס מאמני כושר ומשם החל תהליך בניית גוף לקראת תחרות ראשונה של פיתוח גוף. בגיל 21 התחרה בתחרות מר ישראל וזכה במקום השלישי בקטגוריית עד 75 ק"ג. בגיל 22 זכה במקום הראשון בתחרויות מר דרום בפיתוח גוף, מר מרכז בפיתוח גוף ומר ישראל בפיתוח גוף בקטגוריית עד 90 ק"ג. בנוסף, הוא אלוף האלופים של ישראל בפיתוח גוף. בין השנים 2015 ל-2017 היה שופט מקצועי בתחרויות אליפות ישראל של איגוד NAC למשך ארבע תחרויות רצופות.
רוצים להישאר מעודכנים?
על גג העולם
עם זכייתו השבוע בתחרות מר יוניברס של איגוד NAC, במקום הראשון מתוך 16 בקטגוריית קלאס 3 בפיתוח גוף וסגן אלוף האלופים, מספר קזס: "מה שמניע אותי לזכות בתארים הכי גדולים הוא רעב ענקי ותשוקה בוערת לניצחון. לכבוש את כל היעדים הכי גדולים האפשריים. כל אתגר בשבילי הוא עוד סיבה נוספת לקום בבוקר עם חיוך ענק".
הגורו שלו בתחום הוא הוא המאמן והמנטור שלו סטס סטרוזברג, נשיא איגוד NAC בישראל. "הוא בעצמו זכה בהמון תחרויות בארץ ובעולם, הוא פועל ללא הרף לקידום ענף פיתוח הגוף בישראל והצליח השנה להוציא משלחת של 19 מתחרים ישראלים לתחרות מר יוניברס, שזהו שיא חסר תקדים לענף פיתוח הגוף בישראל", אומר קזס.
לב של נער מאוהב
הניצחון הזה הוא בהחלט שיא מרשים בקריירה של קזס, אבל מתחת לערימת השרירים פועם לב של נער מאוהב: "אני מקדיש את הניצחון לארוסתי היקרה והאהובה, עדי לירז, שסבלה אותי וגם הכינה אותי לתחרות. היא דרשה ממני כל יום לעשות פוזינג, בנתה לי את הרוטינה, הכינה לי אוכל – הרבה ביצים קשות לקילוף, ספגה את כל השטויות שלי, ניצלה כל אפשרות לצלם אותי ולתעד את התהליך, באה איתי לכל מפגש עם המאמן שלי סטס, לעולם לא הפסיקה לאהוב ובכתה איתי כשקיבלתי את הגביע וההכרזה על מר יוניברס. אני אוהב אותה כל כך ושמח שיש לי את הזכות להזדקן איתה ולאהוב אותה כל ימי חיי".
