בעקבות נתוני הגיוס הנמוכים לצה"ל: "הנוער היום עסוק בעצמו"

צה"ל פרסם השבוע את נתוני הגיוס לשנת 2017 של כלל היישובים בישראל, נכון למחזור הגיוס 2014. המספרים מציגים אילו ערים ויישובים הם בעלי שיעורי הגיוס הגבוה ביותר והיכן אחוז הלוחמים והקצינים הוא הגבוה ביותר. מהנתונים עולה כי לעומת שנים עברו, בקרב הגברים כמעט לא נרשם שינוי אך בקרב הנשים נרשמה ירידה בשיעורי הגיוס לצה"ל.

בראש רשימת 33 הערים שבהן שיעורי הגיוס לגברים הם הגבוהים ביותר נמצאת גבעת שמואל, עם גיוס של 89.4% ומיצוי לחימה של 56.1%. אחריה, מודיעין-מכבים-רעות עם שיעור גיוס זהה ובמקום השלישי ראש העין עם שיעור גיוס של 85.3%. שיעורי הגיוס לנשים הגבוהים ביותר נרשמו בנס ציונה, עם שיעור גיוס של 91.1% ומיצוי קצונה של 8.0, לאחר מכן הוד השרון עם שיעור גיוס של 89.3% ומיצוי קצונה של 7.3%, ובמקום השלישי גבעתיים עם שיעור גיוס של 88.2%. מפתיע לגלות כי נפקדות מרשימת 20 הערים הגדולות בישראל – ירושלים, תל אביב וחיפה. בתחתית הרשימה הארצית עם שיעורי הגיוס הנמוכים ביותר נמצאות בני ברק, מודיעין עלית וביתר.

ואיפה נמצאת חולון ברשימת המתגייסים לצה"ל? בקרב שיעורי הגיוס לגברים חולון נמצאת במקום ה-21 מתוך 33 ערי המרכז, כאשר שיעור הגיוס היה 82.3% ומיצוי לחימה של 32.8% ו-5% קצונה. זהו שיפור קל לעומת השנה שעברה, אך לעומת ערים אחרות כמו גבעת שמואל, ראש העין או נס ציונה שנמצאות במקומות הראשונים, חולון נמצאת הרחק מאחור. בקרב הנשים, חולון נמצאת במקום ה-18 מתוך 30 וזוהי ירידה לעומת שנים קודמות – שיעור הגיוס לנשים: 69.7% ו-5% לקצונה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

"יש כאן פראיירים שנותנים עצמם למדינה עד המוות"

קובי לימור, המוביל את פרויקט "רוח הלוחם" – פרויקט הכנה לצה"ל הפועל בבית הספר התיכון "קציר", אמר בתגובה: "אחוז הגיוס לצה"ל ירד השנה ושוב אני תוהה איך זה ייתכן? בזמן שמדינת ישראל כל כך זקוקה לצבא איכותי וחזק בכדי שיאפשר לאזרחי המדינה לישון בשקט בלילה, יש בני נוער שכנראה חושבים שזה לא כל כך חשוב. עצוב שאלו הן דרכם ובחירתם. כמנהל קבוצות הכנה לצה"ל וכושר קרבי, אני עושה ימים ולילות כדי ליצור מוטיבציה לגיוס משמעותי. אחד המאבקים שלי עם החניכים הוא להסביר להם את חשיבות העניין בזמן שחבריהם לספסל הלימודים מעדיפים להוציא פטורים מפוברקים ולהשתחרר משירות או לא לבצע שירות משמעותי".

לימור ששירת 15 שנה בצה"ל ועדיין משרת במילואים 50 יום בשנה, מוסיף: "כאחד ששירת כלוחם וכמפקד על לוחמים, יש בי תחושה שיש כאן פראיירים שנותנים עצמם למדינה עד המוות ויש חלק גדול שזה פשוט לא מעניין אותו. אנשים לא מבינים שמאחורי המדים והכומתה, מאחורי התפקיד והחוגר, יש מורשת רבת שנים של חיילי צהל שחירפו נפשם לטובת כל אחד ואחת במדינה כדי שכולנו נחיה כאן בביטחון. 70 שנה אנו נלחמים כאן על הקיום הבסיסי שלנו במדינת ישראל, 70 שנים של חירות, בזכות כל אותם החיילים שהתגייסו גם שת"ש (תנאי שירות) לא באמת היו קיימים".

איך אתה מסביר את אחוזי הגיוס הנמוכים? 

"הבעיה היא שהנושא הפך להיות טרנד והוא רק תופס קרדיט. הנוער היום שואל מה יוצא לי מזה ולא מתמקד בעיקר שהוא מציאת המשמעות של הגיוס לצה"ל, המשמעות של להיות חלק מההיסטוריה. אנשים איבדו את הערכים הבסיסיים – בטוחים שהם מרכז העולם ושוכחים שיש הרבה מעבר".

מה הפתרון לדעתך? 
"אם נחזק את המשמעות בעולם החינוכי, ברמה הרגשית, אולי נשפר את המצב, כי כיום הכל מכני. כשאני מעביר הרצאות לבני נוער על המוטיבציה לגיוס, אני בטוח שאחוז המתגייסים בין הנוכחים באולם עולה בכמה אחוזים כי אני מדבר מתוך הלב ונוגע ברגש שלהם. הרבה חבר'ה מגיעים אלי ואומרים לי שאחרי כל מה שסיפרתי שעברתי, אין מצב שהם לא יתגייסו".

לימור מציין: "אני מסיים את המילואים בשעות הקרובות ואתמול בלילה אמרתי לחיילי שכבר מתגעגעים למשפחות שלהם, שהם יודעים שאם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד אחר לא יעשה את זה. להתגייס זוהי חלק מהמהות שלנו כעם, זוהי חובתנו כאזרחים ומעל הכל זוהי שליחות".

העירייה: "משקיעים בהכנה לצה"ל ובעידוד המוטיבציה לשירות משמעותי"

מעיריית חולון נמסר בתגובה כי "העיר חולון משקיעה רבות מזה שנים בפעילות ההכנה לצה"ל ועידוד המוטיבציה לשירות משמעותי הן במסגרת בתי הספר התיכונים והן במסגרות הנוער הבלתי פורמליות. ישנה תכנית עירונית כוללת, הנגזרת מנתוני הגיוס (מנת"ם) ובנוסף ישנה תכנית בית ספרית פרטנית, המותאמת לאוכלוסיית בית הספר. התכנית כוללת הכנה של כיתות י"א ו-י"ב לצו הגיוס הראשון, ל'יום המאה', לתהליך המיון ולשיבוץ בצה"ל. בכל בית ספר יש רכזת הכנה לצה"ל, שמשרתה ממומנת על ידי העירייה. במסגרת הפעולות נערכת לבני הנוער חשיפה לאפשרויות השיבוצים בצה"ל וניתן דגש על מימוש הפוטנציאל של המיועד לשירות בטחוני (מלש"ב)".

בנוסף מציינים בעירייה כי משרד הביטחון בשיתוף עם עיריית חולון מקיים סדנאות לקראת השירות הצבאי, שבוע גדנ"ע, מיצג חילות, הרצאות של קצינים ובעלי תפקידים בכירים להעלאת המוטיבציה, ימי ספורט בשיתוף יחידות צבאיות, עבודה עם ההורים למתן מידע והפגת חששות, יעוץ אישי למלש"בים וליווי של חיילי המשימה הנמצאים בעיר ללשכת הגיוס במקרה הצורך.

יצוין, כי בעיר חולון פועלים חיילי נח"ל העובדים בבקרים בבתי הספר ואחר הצהריים במרכזי הנוער תוך חשיבה של ראיית המלש"ב ברצף מבוקר עד ערב. המטרה היא העלאת המוטיבציה לשירות, קיום שיחות אישיות ומתן פעילויות חברתיות ערכיות. בנוסף, פועלות בעיר מורות חיילות, שתפקידן לסייע הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.

זאת ועוד, בעיר חולון פועלת קבוצת "אחריי" עירונית לעידוד הגיוס ולהעלאת מוטיבציה וכן מתן הכשרה פיזית ומנטלית. בימים אלה שוקדים במינהל החינוך על תכנית חוסן נפשי לקראת גיוס בהנחיית היועצות הבית ספריות.