הפעילים החברתיים בחולון עובדים שעות נוספות לפני החג ודואגים למחסורם של הנזקקים, אם זה בסלי מזון ואם ברהיטים, מכשירי חשמל, שמיכות, ביגוד וכל תרומה שיכולה להועיל למי שחסר. כולם, ללא יוצא מן הכלל, תמימי דעים: מעמד הביניים בישראל נמחק – "יש כאלה שיש להם וכאלה שאין להם, ולצערנו התופעה של אלה שאין להם מתרחבת יותר ויותר", הם אומרים.
לקראת החג יצאנו לפגוש כמה מהפעילים החברתיים הבולטים בחולון, מתנדבים מכל הלב. כולם משתמשים ברשתות החברתיות כמו פייסבוק או קבוצות ווטסאפ כדי להגיע לנזקקים, או שאנשים מגיעים אליהם עם בקשת עזרה. את רוב הסלי מזון הם מקבלים כתרומות ומעבירים הלאה. אף אחד מהם לא עשיר או בעל אמצעים וכולם מעידים שקיים בהם חיידק הנתינה, הם אוהבים לעזור גם שזה בא על חשבון המשפחה והם עוזרים לכל דורש.
מיטל שרון. "פתאום חסרה מיטה או הלך המקרר"
הרצי טלמון, גימלאי, פעיל חברתי שהוא מותג בעיר חולון, ספק בממוצע כ700- מנות בשבוע, בעיקר מוצרים יבשים, גבינות ועופות. "אנשים בדרך כלל מגיעים אלי הביתה, אם כדי לקחת את המנות או לתרום לאחרים. אין היום אוכלוסיה שניתן להגדיר אותה כאוכלוסיה שהיא הבעייתית – עומק התופעה של משפחות הזקוקות לסלי מזון הולך ומתרחב", אומר טלמון, "זה מתחיל בקשישים ובניצולי שואה וממשיך באמהות חד הוריות ומתרחב גם למשפחות ששני ההורים עובדים אך לא גומרים את החודש והמקרר לא מצליח להתמלא. אין יותר מעמד ביניים וזה מצער שהפערים בחברה הולכים ומתרחבים, אבל חולון שונה מערים אחרות בכך שיש בה הרבה אנשים טובים שמוכנים לעזור ולהתגייס למען האחר", הוא מסביר.
הרצי טלמון. "אין מעמד ביניים"
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
מתנדבת נוספת, לבנת שלום, תושבת חולון בת 40, מספקת לכ-20 משפחות מנות מדי שבוע, בעיקר מנות חמות מאולמות אירועים ומשתמשת בשליחים המביאים לנזקקים את האוכל בעיקר למשפחות מרובות ילדים ומעוטות יכולת. "מדי יום שישי הבית שלי הופך למפעל ומתמלא בקופסאות, תרומות שמגיעות אלי ועוברות הלאה. גם אני עברתי די הרבה בחיים אבל אני אוהבת לעזור לאנשים ומרגישה שליחות בעבודת ההתנדבות שלי".
לבנת שלום. "שליחות"
רוצים להישאר מעודכנים?
שרית גרא, תושבת חולון בת 42, עובדת בעזרה לקשישים, מסבירה שהתרומות שהיא מחלקת ניתנות לפי דרישה – "אין מצרכים קבועים שאנשים מבקשים ממני. לצערי, אני לא יכולה לשנע את המוצרים ונעזרת במתנדבים אחרים. רובם מגיעים אלי דרך הפייסבוק או מתקשרים אלי. בממוצע אני עוזרת לעשרה אנשים בשבוע, בעיקר לאמהות חד הוריות, לחיילים בודדים וערירים". גרא מבקשת לציין: "גם לי אין כל כך, אנחנו לא עשירים, אבל אני מאמינה בלעשות טוב לאנשים כל עוד אני יכולה".
שרית גרא. "אנחנו לא עשירים"
ענת כלימי, בת 53, סייעת פדגוגית במקצועה, מחלקת לנזקקים מוצרי מזון יבשים וגם דייסות וחיתולים חד פעמיים. "בדרך כלל מגיעים אלי הביתה או שאני משתמשת במשנעים", אומרת כלימי. "אני עוזרת למי שאפשר וכל מי שמבקש, אני אוהבת לעזור ולא דוחה אף אחד ומגיעה ל-100 משפחות בשבוע".
ענת כלימי. 100 משפחות בשבוע
גם הפעיל החברתי המוכר חנן לוי, תושב חולון בן 38, עצמאי העובד בחלוקת סחורות, מחלק לפחות עשרה בשבוע סלי מזון בשבוע, ובהם בעיקר מוצרים יבשים. כשהוא מגיע לביתם של מעוטי יכולת, גם כאלה שעובדים אך לא גומרים את החודש, הוא משתדל לעזור לכל דורש גם בשיפוצים ובמעשים טובים אחרים. "לקראת החג כמובן מחלקים הבה יותר", הוא אומר.
חנן לוי. "מה שצריך, גם שיפוצים"
אחרונה חביבה היא מיטל שרון, בת 38, מנהלת "בית להיות", הנמצאת בקשר בעיקר עם ניצולי שואה נזקקים או אנשים מבוגרים אחים. "פתאום חסרה מיטה או הלך המקרר", היא מתארת, "ואני מנסה לסייע. יש לא מעט ניצולי שואה שחסר, בממוצע אני והמתנדבים הנהדרים מסייעים לכ-60 איש בשבוע. השמועה על מי שצריך עוברת מפה לאוזן ואנחנו משתדלים לעזור לכולם".
