חוסמסה ב-1950. צילום: עיריית חולון

המקומות היסטוריים שעיצבו את חולון – צפו בסיור:

מהבאר בחוסמסה, דרך מגדל המים באגרובנק, תחנת הנוטרים והעץ הממולכד, הפילבוקס ועד דרך הביטחון – דברי ימי חולון

פורסם בתאריך: 20.4.18 09:37

גבעת ההגנה – חוסמסה

בשנת 1924 נרכשו הגבעה והבאר שעליה על ידי יעקב מירנבורג ושמעון יעבץ, בעלי בנק אגרובנק, במגמה לבנות מתקן לאספקת מים לשכונת אגרובנק. על מלאכת התכנון הופקד המהנדס הצעיר בניה סיריקן אשר שירת אז במחלקת התכנון של ההגנה, וההנחיות לתכנון הבית נעשו בהתאם לצורכי הארגון – בפיר העמוק של הבאר הוטמנו סליקים ובכניסה לחצר נחפר סליק גדול המצוי בשטח עד היום.

יוצאים לדרך – צפו בסיור באתרים ההיסטוריים בחולון:

 

בגלל ריחוקו של המקום והיותו מוקף בשטחי חולות פתוחים, נקבע מקום האימונים מרכזי של ההגנה בגוש דן. אלפי חברי הארגון התאמנו כאן, השתתפו בקורסים מקצועיים וערכו מטווחים באש חיה. כדי להזהיר מפני ביקורי פתע של שוטרים וחיילים בריטיים הוצבה במרומי המגדל תצפית קבועה. במלחמת העצמאות שימשה חוסמסה כנקודת תצפית ואיתות מורס, הליוגרף ודגלים, וכתחנה בדרך הביטחון אשר עברה מתל אביב לירושלים ולנגב, והבאר שימשה מקור מים עד שנת 1995.

מוזיאון חוסמסה היום. צילום: עיריית חולון

לאחר מלחמת העצמאות ננטש האתר מכיוון ששוב לא היה בו צורך ומשום שהאזור שבו שכן לא היה מאוכלס. בשנות ה-80, כשהתפתחה שכונת קריית שרת מערבה, הוחלט להפוך את המקום הנטוש לגן ולמוזיאון. במהלך עבודות הכנת הגן נתקל אחד הדחפורים במתקן להסתרת אמצעי לחימה ששימש מחבוא לכלי נשק בתקופת המלחמה.

בשנות ה-90 היו הגן והמוזיאון לאתר פופולרי, ובקיץ נהוג היה לערוך קונצרטים בגן ולקיים הפעלות שונות במוזיאון. בתחילת שנות האלפיים החלה לרדת הפופולריות של הגן, בעיקר עקב בניית גנים חדשים בעיר, והמתחם החל לסבול מהזנחה ומוונדליזם.

רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:

להורדת האפליקציה באנדרואיד

להורדת האפליקציה באייפון

בשנת 2004 המוזיאון נסגר לשם ביצוע עבודות תחזוקה. הוא נפתח מחדש רק לאחר חמש שנים, באוקטובר 2009, לאחר ששיפוץ המבנה הסתיים, והוא קרוי "מוזיאון חוסמסה – יד להגנה". במקום תצוגה המספרת על פעילות ההגנה בחולון בתקופת מלחמת העצמאות ונערכים בו הרצאות, סיורים ופעילויות. בגן שסביב למבנה פזורים סליקים, מרגמת דוידקה שנוסתה במקום, שריונית ושלטי הדרכה.

תחנת האיתות – מגדל המים באגרובנק

בגינה קטנה המחברת בין רחוב אז"ר ובין רחוב אליהו קראוזה מתנוסס מגדל מים מרשים במידותיו. המגדל הוקם על ידי חברת אגרובנק ב-1935 ושימש מאגר מי שתייה לתושבי השכונה, כאשר בחלקו העליון הוקמה עמדת תצפית ואיתות של ההגנה אל יישובי הדרום. מכאן ביצע "שירות הקשר" של ההגנה שכלל התקשרויות במכשירים הליוגרף ומורס עם נקודות יישוב רחוקות כמו באר טוביה בדרום ובן שמן במזרח וכן עם חוסמסה ועם שכונת מולדת.

מגדל המים באגרובנק. צילום: עיריית חולון

מאגר נשק סודי – הסליק בבית החרושת לודז'יה

בית החרושת לודז'יה הוקם בספטמבר 1934 על ידי אריה שנקר והיה המרכז והמנוף להתפתחותה של שכונת אגרובנק ויסוד התעשייה של העיר הצעירה. כאשר פנתה ההגנה אל שנקר בענייני הביטחון המקומיים, היענותו היתה חיובית ומיידית.

בית החרושת לודז'יה. צילום: עיריית חולון

בשלב ראשון נחפרו במרתפי בית החרושת סליקים עמוקים להסתרת כלי נשק. בהמשך שימשה המסגרייה של המפעל לטיפול והשמשת הנשקים. בחצר הסגורה ורחבת הידיים של המפעל נערכו אימונים והכשרות צבאיות. מעטים ידעו על הסליק ועל המתרחש בו, ובכך שירת היטב את כוחות ההגנה במלחמת העצמאות.

שומרי השיירות – תחנת הנוטרים

בצפון חולון, ברחוב הנוטרים מספר 4, שכנה בעבר תחנת הנוטרים של העיר. הבית נבנה בשנת 1936, בתחילתה של תקופת מאורעות 36', על ידי אברהם ויעקב קלינגבייל. מגויסי התחנה עסקו בשמירה על ראשוני המשתכנים במקום ובליווי שיירותיהם של המתיישבים ושל עובדי לודז'יה לתל אביב ובחזרה.

תחנת הנוטרים. צילום עיריית חולון

הבריטים היו אלה שיזמו את ההתארגנות שבמסגרתה גייסו כמה "גפירים" יהודים, כינוי לשומרי יערות או שומרי רכוש בתקופה העותמנית, במטרה להגן על השכונה, ואף סיפקו להם נשק חוקי. בימי מלחמת העולם השנייה שונה השם ל"נוטרים".

העץ הנדיב – עמדת העץ

בצפון העיר, בפינת הרחובות מקוה ישראל ואריה שנקר, נמצא אתר מתקופת מלחמת העצמאות שלא רבים יודעים על אודותיו. בפינת הרחוב, במרומי גבעה נמוכה, צומח עץ שיקמה גדול וענף, שמחביא סיפור על ימיה הראשונים של חולון.

וכך היה: בתקופת מאורעות הדמים (1939-1936) הוקמה על הגבעה, מתחת לעץ השיקמה, עמדת הגנה שכללה מחפורת שדופנה בשקי חול וכונתה "עמדת העץ". על העמדה שמרו נוטרים חברי ארגון ההגנה ותושבי שכונת אגרובנק הסמוכה. באותו אזור עבר הכביש היחיד אשר חיבר את שכונות חולון צפונה אל תל אביב, ובשל חשיבותו של הקשר היומיומי התקין בין העיר הגדולה ליישוב הצעיר החליט מטה ההגנה למקם בראש הגבעה ובצל עצי השיקמה עמדת שמירה חפורה ומוקפת שקי חול.

עמדת העץ. צילום: עיריית חולון

בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות, בגבור הסכנה בשל אירועי ירי, מיקוש וצליפה מתל א-ריש הערבית, בוצרה העמדה בבטון והוצב בה מקלע ברן. מתחת לעמדה, על כביש הגישה לתל אביב, הוצב מחסום עץ ותיל שכלל גם שלטים "זהירות מוקשים". נוסף על כך, כדי להגביר את הרושם הוצבו בצדי הדרך שקי חול שהוסוו כשקי חומר נפץ. כיום נותר במקום עץ שיקמה עתיק.

הקרב על התל – הפילבוקס

תושבי העיר מכירים את הפילבוקס כמבנה השוכן בפארק המשתרע על שטח של כ-60 דונם וכולל מדשאות, חורשות לפיקניק, פינות ישיבה, אתר הנצחה היסטורי, אמפיתיאטרון וכן גן מפלי מים. הפארק הוקם למעשה על שטח ששימש מוקד שליטה ערבי בתקופת מלחמת השחרור, שמטרתו היתה לחסום את הדרך הראשית בין יפו לירושלים.

מבנה הפילבוקס הוקם על ידי הערבים בלילה אחד של חודש ינואר 1948. בליל ה-27 באפריל, במסגרת "מבצע חמץ", תקפו כוחות של חטיבת גבעתי את התל וכבשו אותו. הערבים הגיבו בהתקפת נגד שלוותה בירי כבד של מקלעים ומרגמות אשר גרמו לאבדות כבדות בקרב גדוד 52: 21 הרוגים וקרוב ל-100 פצועים.

הפילבוקס. צילום: עיריית חולון

לאחר המלחמה הוקם על ידי עיריית חולון פארק נרחב על שטח האתר תוך שימור המבנים ההיסטוריים והקמת אתר להנצחת הנופלים בקרב.

הכביש העוקף – דרך הביטחון

דרך הביטחון, שנקראה גם דרך החולות, שימשה דרך חלופית שנועדה לעקוף את היישובים הערביים שישבו בסמוך לכביש יפו-עזור-רמלה וירושלים, כיום כביש מספר 44. הצורך במציאת דרך עוקפת ובטוחה יותר נולד בעקבות הריגת שבעה נוטרים בפאתי הכפר יעזור, ב-22 בחודש ינואר 1948, עת אבטחו מעבר שיירה לירושלים.

דרך הביטחון. צילום: עיריית חולון

תוואי דרך הביטחון בחולון היה למעשה כביש בטון שיצקו מהנדסי חברת אגרובנק בשנים 1938-1936. את הכביש סללו בשיטה הבריטית שכללה יישור גבעות החול, הנחת כורכר והידוקו והנחת לוחות בטון שאותם יצקו בנפרד על גבי רשתות ברזל. את לוחות הבטון הניחו עם מרווחים צרים ביניהם. לאורכה של הדרך הוקמו כמה "מזקפים", עמדות מגן מבוצרות בשפת אותם הימים שחלקם קיימים גם כיום – בשכונת עזרא, מקווה ישראל, בתי החרושת ספירט והיוצק שעמדו בסמוך לצומת חולון כיום, מגדל המים של מולדת, עמדת העץ שכונתה עמדת הקופים במזרחה של מולדת ועמדת הבטון (בית באר) בסמוך לנחלת יהודה.

באופן טבעי כיסו חולות נודדים חלק גדול מהכביש והיה צורך תדיר לפנותם. במטרה למנוע את כיסוי הכביש הניחו בעמל רב שורות של חביות זפת לזיפות קטע הכביש דרומה. החביות הונחו ממערב לכביש, לעתים זו על גבי זו בשתיים ושלוש קומות. את שנותר "מקו החביות" ניתן לראות היום בצמוד לתוואי דרך הביטחון היורד דרומה אל בית המטבחיים ורמת אליהו בראשון לציון.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר