השבוע החל לפעול בחולון מיזם הכשרות של ארגון רבני צהר. אתמול (רביעי) נכנס בית העסק "שאכלנו משלו", השוכן ברחוב אריה שנקר בחולון, אל רשימת העסקים המפוקחים על ידי מערך הכשרות של ארגון רבני צהר. השאלה היא האם בתקופה הקרובה עסקים נוספים בעיר ייכנסו אל מערך הכשרות של צהר.
בתקופה האחרונה בעיר הוסרו תעודות הכשרות ממספר עסקים שונים על ידי הרבנות לאחר שזו טענה כי הם הפרו את הכללים. מנגד הושמעה ביקורת על ידי רבים כי מדובר היה במהלך בריוני ולא ענייני שאינו נוגע לכשרות.
אף על פי שמערך הכשרות של ארגון רבני צהר נוהג על פי כל הכללים והדינים ההלכתיים ומנוהל על ידי הרב אורן דובדבני, שנחשב למומחה בינלאומי לדיני כשרות, מציע למעשה לשבור את מונופול הרבנות על נושא הכשרות, להביא לשינויים במערך הכשרות עצמו ולשפר אותו ואת אמינותו בקרב רוב הציבור. יחד עם זאת, עדיין אין לו את הסמכות להשתמש במילה "כשר" בכל הטיותיה.
לפי חוק ההונאה בכשרות משנת 1983, רק לרבנות הראשית יש את הסמכות לעשות שימוש במילה "כשר", דבר אשר הובא לדיון בבג"צ בעבר ובו נקבע שניתן לתת כשרות אלטרנטיבית לעסקים כל עוד שלא יעשה שימוש במילה "כשר". קביעה זו של בג"צ נתנה למעשה אור ירוק לכשרות האלטרנטיבית לצאת לדרך, אך יחד עם זאת גם ליצירת מכשולים בצורת מכבסת מילים מסורבלת בהצגת העסק ככשר. במקום תעודת כשרות רגילה, מסתפקים במתן הצהרת נאמנות של בעלי העסק. ייתכן כי מצב בעייתי זה מונע מעוד עסקים להצטרף אל המיזם מתוך החשש כי הם יפסידו לקוחות.
מערך הכשרות של ארגון רבני צהר החל לקרום עור וגידים לפני מספר חודשים כתוצאה ממיזוג עם ארגון "השגחה פרטית" בראשות הרב ליבוביץ' אשר פעל בירושלים בשנים האחרונות והציע השגחת כשרות אלטרנטיבית לזו של הרבנות. מספר עסקים בעיר הסירו את תעודת הכשרות של הרבנות והצטרפו אל המיזם, שמיומו הראשון ספג ביקורות מקרב חוגים דתיים שונים שהתנגדו לו.
בשנים האחרונות הלכה וגברה הביקורת על מערך הכשרות של הרבנות הראשית מצד לא מעט שומרי כשרות בטענה כי הוא אינו יעיל, יקר וכי מדובר במונופול דורסני. אחת הביקורות הקשות על המערך היתה צורת ההעסקה של משגיחי הכשרות, שלמעשה מקבלים את משכורתם ישירות מבעלי העסקים עצמם – דבר אשר עלול ליצור ניגוד אינטרסים מובהק.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
בחולון, רוב בתי העסק המוכרים מזון נושאים תעודות כשרות מטעם הרבנות המקומית. חלק מאותם עסקים לא מסתפקים רק בתעודה של הרבנות ונושאים בנוסף תעודה של בד"צ עם כשרות מהודרת כדי למשוך גם את הציבור החרדי שלא מסתפק בכשרות רגילה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הדתיים והחרדים בחולון מונים, על פי ההערכות, כ-20% מכלל התושבים כאשר שאר הציבור הוא מסורתי וחילוני בעיקרו. יחד עם זאת, בחולון קיים ביקוש גדול למזון כשר והשאלה הנשאלת כעת היא האם מערך הכשרות האלטרנטיבי יכול להצליח בחולון. "אני חושב שזה מבורך מאוד", אומר תושב חולון השומר כשרות ומוסיף: "כאדם דתי אני סומך על הכשרות של רבני צהר ואשמח לאכול שם. מה שקרה עם העסקים הקודמים שנלקחה מהם הכשרות זו היתה בריונות פוליטית. לכן, זו תשובה הולמת לפתוח כשרות אלטרנטיבית. אני סומך על רבני צוהר שהם יראי שמיים".
לעומתו, תושב אחר ממליץ לצנן במעט את ההתלהבות, לפחות בתקופה הקרובה: "זה כמו כל דבר חדש שנכנס, צריכים לבדוק איך הוא ומהי האיכות שלו. אני לא יודע אם אלך לאכול שם עכשיו, אני קודם צריך לבדוק עם רבנים. יכול להיות שזה טוב ואז אלך לאכול שם. כרגע אני לא יודע כי זה דבר חדש שאני לא מכיר".
האם בחולון יש סיכוי למיזם רבי צהר להצליח? קשה לדעת. הציבור החרדי בעיר ממילא לא צורך את הכשרות של הרבנות ונסמך רק על הבד"צ. מנגד, את החילונים אשר אינם שומרים כשרות, הנושא הזה אינו מעניין. התשובה נמצאת בנכונות של הציבור הדתי-לאומי והמסורתי לצרוך את הכשרות של צהר, דבר אשר נוכל לדעת רק בעוד מספר חודשים.
הרב ארביב יוסף מהרבנות חולון מסר בתגובה: "לא ידוע על בריונות. אדרבא, אנחנו עובדים עם בעלי עסקים בצורה נעימה. כשיש מצב של אי עמידה בנוהל דיני כשרות, שזו בעיה הלכתית, יש נהלים: מזהירים את בעל העסק מספר פעמים ואם הוא לא מתקן את הבעיות, נשללת ממנו תעודת הכשרות. היו בעלי עסקים שפנו אלינו מיוזמתם לאחר שהיו מוכנים לתקן את הבעיות ואנחנו לא סירבנו לקבל אותם. כל עם ישראל הם אחים ואנחנו מקבלים את כולם".
