הסיפור הבלתי ייאמן על הדבורים שהשתלטו על בניין בחולון. צפו:

מה הייתם עושים אם בוקר אחד הייתם פותחים את דלת ביתכם בדרכם החוצה ומגלים נחיל ענקי של דבורים מולכם? תושב חולון בן 93 מתאר את סרט האימה שעבר בשבועיים האחרונים, שבעלילתו לוקחים חלק מומחים לדבורים, לוכדים וחרקים בסכנת הכחדה.

"יום אחד, לפני כחודש, הן הופיעו. פה ושם ראיתי דבורים בסביבת הבית ולא ייחסתי אליהן חשיבות, אבל אף אחד לא הכין אותי לדבר הבא", מספר קשיש בן 93, ניצול שואה המתגורר בקומת הקרקע בבניין דירות ברחוב ארלוזורוב בחולון. "לפני כשבועיים, אני פותח את דלת ביתי ופשוט רואה מול דלת הכניסה נחיל דבורים יושב על הקיר מול דלת הכניסה. פחדתי וסגרתי את הדלת מיד. קראתי למדביר שהגיע לאחר חצי שעה עם ציוד הגנה וריסס ארוכות. הוא קרא לי החוצה ואמר, אל תדאג הן לא יחזרו יותר".

צפו בנחילי הדבורים מהזן המיוחד בחולון: 

הקשיש החביב שמח. הוא היה בטוח שבזאת נפטרה בעיית הדבורים, אך כששב הביתה באותו יום, שוב נגלו לנגד עיניו הדבורים העקשניות. "הן שוב היו שם, נכנסתי במהירות לביתי ושוב קראתי למדביר. הוא שוב ריסס אך לשווא – קמתי בבוקר ושוב הן הופיעו ובכמויות".

בלית ברירה החל לחקור את הנושא ויצר קשר עם חברה בשם "מגן דבורים אדום", שמדיניות מתנדביה היא לא לקטול את הדבורים אלא להצילן. מדובר בקבוצת אנשים בעלי ידע והבנה בנושא, שיודעים כיצד להרחיק את הדבורים מבלי לפגוע בהן, ועושים זאת במקצועיות רבה תוך שמירה על כללי הבטיחות הנאותים. הם זמינים 24 שעות ביממה. אותו קשיש מחולון הזמין אליו את המתנדבים המקצועיים, ו"מאז", הוא מספר, "כבר שבועיים שהם מבקרים אותי מדי יום, כמות הדבורים פחתה קצת, אך עדיין זה פחד אלוהים להתקרב לשם".

מתנדב של "מגן דבורים אדום". פינוי ללא פגיעה

למקום גם הגיעו חוקרים שסיפרו שמדובר בתופעה ייחודית – ככל הנראה, זן הדבורים שהתגלה בחולון נראה לראשונה בישראל ולא מצאו כדוגמתו מעולם. לכן, הם אוספים את הדבורים בזהירות מתוך כוונה לחקור אותן.

"מגן דבורים אדום" המונה יותר מ-100 מצילי דבורים, הוקם לפני כחמש שנים על ידי יוסי אוד ורונן כפיר, שמסבירים כי היעלמותן של הדבורים מעולמנו, "תופעת התמוטטות המושבות", מאיימת על כלל האורגניזמים בכדור הארץ, על שרשרת המזון בטבע, על למעלה מ- 40% המזון שאנו אוכלים, על הבטחון התזונתי בעולם ועוד. "בעוד הן נעלמות", אומרים אנשי מגן דבורים אדום, "אנשים, רשויות ועיריות מרססים ומשמידים מאות נחילי דבורים בשנה. ראוי לציין שנחיל דבורים שמתנחל אצלכם בבית זהו נחיל דבורים 'תינוק' שזה עתה נולד מכוורת ותיקה ומחפש את דרכו בעולם להתרבות. כך מתרבים נחילי הדבורים על פני כדור הארץ".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

"הדבורים הצילו את חיי ולכן אני מצילה אותן"

בין המתנדבים שהגיעו למקום, פגשנו את סוזי בן אליהו, אחות אקדמאית, בעלת תואר שני במינהל בכיר. סיפורה של בן אליהו גם הוא לא פחות ממדהים והיא מספרת מדוע הצטרפה לקבוצת "מגן דבורים אדום":

מילאתי מספר תפקידים במרכז הרפואי תל אביב. לפני חמש שנים חליתי במחלה קשה שהורסת ותוקפת את רוב מערכות הגוף. עברתי טיפולים קשים ומורכבים בארץ ובחו"ל, אך לצערי ללא תוצאות של ממש. את רוב זמני העברתי במיטה בליווי כאבים חזקים שלא הרפו ממני. עד שעד שהגעתי לקנות חלת דבש – מפה השתנו חיי לגמרי וכשהתחלתי לצרוך מוצרי דבש, גיליתי שהם משפרים את מצבי הבריאותי, שהוטב מאוד".

הדבש, מסבירה בן אליהו, הוא רק תוצר משני. "התוצרים הנוספים שיש בכוורת – שם קבור הסוד הבריאותי. עוד במאה הקודמת ידעו על סגולות רפואיות שיש למוצרי כוורת לבעיות בריאותיות מגוונות: הפרופוליס, הפולן, מזון מלכות, דונג וכמובן דבש טהור.

"התנסיתי בלמידה על גידול דבורים ובניית מכוורת במשך שנה כתרומה למה שמוצרי הדבורים עשו עבור הבריאות שלי. מפה האהבה שלי כלפיהן הלכה והתעצמה והיום אני מגדלת דבורים ומייצרת דבש בסגנון מסורתי כמו של פעם, טבעי, ללא תוספת של גרם אחד של סוכר אפילו".

כמה מחלות הדבש שנמצאו בחולון

בתחילת השבוע הוזמנה בן אליהו לחלץ נחיל דבורים ברחוב ארלוזורוב בחולון. "הופתעתי ונפעמתי מהמראה המדהים ביופיו. אלף מהנדסים גדולים לא היו יכולים ליצור דבר כזה. בלוקים שלמים של דבש וכמות ענקית של דבורים. להפתעתי, גילינו במקום מספר כוורות בתוך כמה בלוקים, שעובדות בצורה מושלמת ומדהימה. כמובן שברנו את הבלוקים בזהירות והוצאנו את הדבורים על ידי יונק שאוסף אותן לארגז. גילינו שלוש מלכות יפות ובריאות וכמובן שאספתי גם את הדבש המדהים ואת חלות הדבש. נראה שהדבורים היו שם בתוך הבלוקים הרבה זמן. הדבש טהור וכבד".

לעת עתה, מספר תושב חולון, "הדבורים עדיין נמצאות מול דלת ביתי אבל בכמות מעטה. בכל פעם שאני פותח את ביתי אני פותח אותה בזהירות ובחשש ומקווה שהן ייעלמו מחיי".