היום מלאו ארבע שנים לנפילתו של בנייה רובל ז"ל, תושב חולון, שנהרג במבצע צוק איתן.
סמל ראשון בניה רובל מחולון, לוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, נהרג בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה במבצע צוק איתן. ביום שבת, 19 ביולי 2014, יצא הכוח שאליו השתייך רובל לבדוק מבנה חשוד, אך במהלך הסריקות יצאה חוליית מחבלים מפיר מנהרה של החמאס והחלה לבצע ירי לעבר הכוח. בזמן ההיתקלות, בשכונת אבו מועמר הסמוכה לרפיח, נפגע רובל מחילופי הירי.
תלמידי בית ספר נבון בחולון הנציחו את זכרו של בניה רובל ז"ל, שלמד בבית הספר:
בניה, בן 20 במותו, היה בן הזקונים להוריו זאב ועדה, אח לאחיו ירין (24), ליאל (27) ועומר (36).
במלאות ארבע שנים למותו כותב אחיו ירין: "בניה אהוב שלי, שלושה חודשים לפני שנהרגת חגגת את יום הולדתך ה-20 והיום היית אמור לחגוג 23. לא דמיינתי בחיים שהאיחולים 'תמלא את ליבנו תמיד בגאווה ותמלא את המוטל עליך בדרך הכי טובה שאפשר' יקבלו משמעות שכזו. מתגעגע לאהוב אותך וחסרה לי האהבה שלך".
כחודש לאחר שהפתיע את אמו, נהרג הצנחן. צפו בסרטון המרגש:
קרובת המשפחה קארין רובל כותבת לו: "בניה שלנו, עוד מעט ארבע שנים שאתה לא איתנו פיזית אבל רוחנית ונפשית אני יודעת ומרגישה שאתה נמצא איתי בכל צעד בחיי. הגעגוע לא ייפסק לעולם הוא לא מתרפא עם הזמן הוא רק מתעצם והרגשת החיסרון מורגשת יותר ככל שעובר הזמן. מלח הארץ שלנו, גיבור שלנו, מלאך שלנו. כן, שלנו, כי עכשיו אתה של כל מדינת ישראל אוהבים ומתגעגעים לעד".
אורי שכיב, חבר המשפחה, מספר: "לא אשכח את הרגע שהגעתי לשבעה של בניה וראיתי את ירין אחיו הגדול. הוא חיבק אותי והדמעות פשוט יצאו לשנינו. כמה ימים קודם לכן ישבתי עם ירין וארוסתו דאז ובחרנו ביחד שיר שאכניס אותם לחופה איתו. איך יכול להיות? מי חשב על זה? מי יכול לדמיין שמהשמחה הכי גדולה אפשר ליפול לעצבות הכי גדולה? זה היה קשה ובלתי נתפש".
צפו בשיר לזכרו של בניה רובל ז"ל מאת חברו אורי שכיב:
רוצים להישאר מעודכנים?
שחר רון, מפקדו של בניה, מתאר את שעבר עליו מאז מותו של בניה: "מדי פעם זה תופס אותנו, בלי שאף אחד מוכן. פתאום בבום אנחנו חוזרים לאותו לילה במוצאי שבת בין הבטיקה למסגד. אותו חדר קטן צפוף וחשוך שרן הסמג"ד הודיע לכולם שנהרגת… תמיד יעלו השאלות מה היה קורה אם. אולי היינו יכולים לעשות משהו אחרת. אולי אם מישהו מאיתנו היה מקבל החלטה אחרת, היית פה איתנו. אם ואם ואם… 'עשינו מה שהיינו צריכים', היית בטוח אומר".
דניאל פרץ חברו כותב: "יום שבת ה-19 ביולי 2014, צוק איתן. אשכרה נכנסנו לעזה. אתה לא מבין באמת לאן אתה נכנס עד שאתה שם… 'בניה נהרג' – זו השמועה שרצה בגזרה כמה שעות אחרי ההיתקלות ההיא. הרגע הזה שאתה מבין שהשמועה היא מציאות, זה רגע שאתה לא מוכן אליו, זה חודר כמו סכין, כמו חץ שמפלח את הלב, כאב שיושב לך בגרון, חונק. אני לא אשכח את היום הזה, גם לא עד היום האחרון שלי בעולם.
"את בניה הכרתי בטירונות, אותו מחזור גיוס, יחד באותה הפלוגה. הוא מחלקה 2 ואני מחלקה 3. מסוג האנשים שאתה מתחבר אליהם בשנייה, סחבק, אחד משלנו, של כולנו, של כולם. גבר שבגברים, חיוך שבחיים לא יורד מהפנים, צניעות שמעוררת קנאה, ולב ענק שמכיל הכל. והכאב עדיין לא מרפה… אני בטוח שכמו שכואב לי, כואב גם לכולם. אנחנו מדינה פוסט טראומטית. ככה זה".
לאחר ארבע שנים פרויקט "כרטיסי בניה" להנצחת בניה רובל ממשיך לצבור תאוצה. מדובר בכרטיס שכל אחד מחבריו נושא עימו, כאשר המטרה היא שבעל הכרטיס יעשה מעשה טוב ויעביר אותו לאחר וכך תיווצר שרשרת של מעשים טובים וכך גם זכרו של בניה יונצח. "התחלנו בכמה מאות כרטיסים", מספר ירין אחיו, "והיום יש למעלה מ-18,000 אלף כרטיסים וזה ממשיך לגדול. מי שרוצה כרטיסים, נכנס לדף הפייסבוק 'לנצח בניה – לזכרו של סמ"ר בניה רובל', ואנו דואגים לתת לו כדי להמשיך את מורשת המעשים הטובים של בניה".
