"ירדנו מהבית בבוקר בדרך לגן, שני ילדיי הקטנים ואני. ליד דלת הכניסה לבניין הבחנתי במה שניראה לי כמו כלב. הוא ישב והביט בנו, ממש קרוב לילדים. היה רגוע, הביט ואני לפתע חשתי משהו מוזר לגביו. הבטתי בו שוב, ואז ראיתי זנב ארוך מאוד. הבנתי מיד שמדובר בשועל. נבהלתי מאוד ומיהרתי עם הילדים למכונית ופחדתי שהוא לא ירדוף אחרינו".
כך מספרת תושבת שכונת ח-300, שגם היא כמו יתר תושבי השכונה חוששים מהשועלים שמגיעים מהחולות הסמוכים כדי לחפש מזון ומסתובבים בין הבניינים ובחצרות.
סיפור השועלים המתקרבים לאזורי מגורים של תושבים בעיר, אינו חדש. בחולות בדרום בעיר חיים לא מעט שועלים ולא פעם דווח על שועלים בקרבת בתי מגורים בעיר. זאת כאשר השועלים מוכרים כמי שעלולים להעביר ולהפיץ את מחלת הכלבת. הם מחפשים קירבת בני אדם בדרך כלל כאשר הם מחפשים אוכל, והם ניזונים לא מעט משיירי אוכל שנזרקים לאשפה על ידי תושבים.
"זה מפחיד מאוד", אומרת תושבת השכונה, "רבים מהתושבים בעיקר הורים לילדים קטנים, סיפרו לי שגם הם חוששים. זה ממש לא נעים לחשוב שחיה שעלולה להפיץ מחלות קשות מסתובבת ליד בית המגורים שלך, ואני מצפה שהעירייה תפעל במהירות בעניין הזה".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "האכלוס הגבוה במרכזה של המדינה, דוחק את חיות הבר לשטחי מחיה מצומצמים וכך לעיתים – נוצרת קירבה בין בעלי החיים לאזורים אורבניים. השועלים הם חיות בר מוגנות והסמכות ללכדם ולהעתיקם, היא בסמכות רשות הטבע והגנים. נציין כי השועל הינה חיה החוששת מפני בני אדם ואינה מהווה איום. בתקופה האחרונה, בוצע על ידי העירייה מבצע רחב היקף מהאוויר ובמקומות מסוימים פיזור ידני, כולל באזור המדובר, לחיסון השועלים באזורי החולות ברחבי העיר מפני מחלת הכלבת".
mg 42
אנו בניי האדם פלשנו למרחב המחיה של חיות הבר.
אין כל תיעוד בעשרות השנים האחרונות על פגיעה של שועלים בתושבי העיר חולון ההפך הוא הנכון.