כבר יותר משנתיים מאז הוצאו אמני חולון מהבית שנתנה להם העירייה ברחוב קרייתי, לאור הכוונה להפוך את המבנה לגן ילדים, ועדיין לא נמצא להם בעיר מבנה חלופי. "אין לזה אח ורע בארץ. בכל עיר לאמנים יש בית ליצירה והצגת תערוכות. אז למה בחולון לא?", אומרת יו"ר האגודה, ז'קלין קוז'נסקי.
"שנתיים חלפו מאז העירייה לקחה לנו את הבית שניתן לנו ברחוב קרייתי בשכונת תל גיבורים, עם הבטחה לדאוג למבנה חלופי, ודבר לא נעשה: אין לנו היכן להיות, היכן לפעול, להתכנס ולהציג". הדוברת, ז'קלין קוז'נסקי, יו"ר אגודת הציירים והפסלים של חולון, היא אמנית ואשת חברה בולטת ומוכרת בעיר. דאגתה לחבריה האמנים ממלאת את חייה מעבר לאמנות ולעשייה החברתית, והתסכול נשמע מדבריה לאור המצב האגודה: "אין בית ואין שום צפי לפתרון הבעיה".
באגודה החולונית הוותיקה חברים אמנים רבים כאשר בשיא פעילותה מספרם היה יותר מ-300. האגודה החולונית נחשבה שנים רבות לאחת האגודות העירוניות החזקות והפעילות ביותר בארץ, לקחה תחת כנפיה אמנים מגוונים מתחומים רבים, אמנים ראויים ומקצועיים וגם אמנים חובבים שאיכות עבודתם ורצינות העשייה שלהם עמדה בכל קריטריון.
קוז'נסקי, שמשמשת יושבת ראש יותר מעשר שנים, עסוקה במרבית הזמן במציאת מקומות למפגשים והתכנסויות, לעשייה אמנותית ולהצגת תוצרים ותערוכות. "בשנים האחרונות אנו נעים ונדים. חברה טובה מעניקה לנו מדי פעם סטודיו שלה שנמצא במרתף ונפגשים אצלה, אבל זה בהחלט לא פתרון", היא אומרת. "אני כבר שבעה מהבטחות מכל גורמי העירייה הרלוונטיים למצוא לנו בית אבל בפועל, ההבטחות נשארות בחלל האוויר ואנו מרגישים מנודים".
רוצים להישאר מעודכנים?
אמנים נוספים שיצרו קשר עם "השקמה חולון" מספרים כי הבית שהקצתה להם העירייה עד לפני שנתיים שוכן ברחוב קרייתי. לטענתם, "זה היה מעון מתאים ומצליח, אבל בוקר אחד באו אלינו ואמרו שמפקיעים אותו לטובת בניית גן ילדים". קוז'נסקי מוסיפה: "אנחנו בהחלט בעד ילדים ובעד המטרה שלשמה נלקח מאיתנו הבית ההוא, אבל ביקשנו מקום חלופי, הבטיחו לטפל ולמצוא מיידית, עברו שנתיים ודבר לא נעשה".
בשביל מה האמנים צריכים בית משלהם?
"הם לא צריכים בית, הם חייבים בית. נפגשים שם ליצירה, החלפת דעות, מפגשים מקצועיים ואמנותיים, הפריה הדדית, עריכת סדנאות, קיום ועדת קבלה, הצגת תוצרים וגם הצגת תערוכות. כשהיה לנו בית הצגנו ארבע תערוכות בשנה ויותר והיום אין היכן להציג תערוכות. גם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים היו מגיעות לבית שלנו והיינו מציגים תוצרי אמנות שלהן. זה היה מרגש מאוד וזה נפסק בגלל הבעיה הזו. פעם בשנה עושים לנו טוב ונותנים לנו את גלריית בית מאירוב, פעם אחרת נותנים לנו את גלריית החווה וזהו. האמנים שלנו מתוסכלים, ממורמרים, מתלוננים, זה פוגע ביצירה עד כדי עזיבת האגודה שלנו וזה מצער מאוד".
לדבריה, "בכל עיר שמכבדת את עצמה יש בית לאמנים המקומיים – רק בחולון אין. בבת ים, בראשון לציון, בכל ערי הארץ יש בתים נפלאים, ממש מעוררי קנאה. כל כך חבל שבחולון לא מעודדים את היצירה והאמנות והרי מה אנו מבקשים? הקצאת מבנה".
מה הציעו לכם?
"היו הצעות מבישות. הציעו לנו מחסנים, מרתפים. זה לא רציני וזה מאוד פוגע. הציעו לנו להשכיר מקום ולממן אותו מדמי חבר שהחברים ישלמו, אבל אין דמי חבר. אף אחד לא ישלם לשום גוף שהוא לא מקבל ממנו כלום. אנו עמותה מסודרת שמתנהלת במקצועיות, בשקיפות ולפי הספר ממש. אין שום טענות אלינו אבל אין שום השקעה מהעירייה בכיוון שלנו".
למרות הכל, קוז'נסקי אופטימית. "אני עדיין סומכת על קברניטי העיר, למרות האכזבה עד כה. אני לא מרפה, פונה, מבקשת, אפילו מתחננת, ואני מאמינה שיהיה מי שישמע, שיקום ויעשה מעשה. לא ביקשנו שום דבר חריג. אם יש בניין פנוי שניתן להסב אותו לבית עבורנו בכל מקום בעיר, זה הפתרון".
והיא מסכמת: "אנו אמני העיר היינו רוצים למצוא בו מקום כקבוצה וכבודדים. העירייה יכולה לשקול מחדש את הנושא ולהשיב את הבניין לתפקידו ולמטרתו המקורית: להיות מרכז לאמנות פלסטית בעיר, כי מגיע לאמנים שמטרתם העיקרית היא להציג את יצירותיהם מול קהל. האמן זקוק לקהל, כפי שדג זקוק למים ובני אדם לחמצן. הקהל הוא החמצן של האמן".
מהעירייה נמסר בתגובה: "נציג האגודה פנה לעוזר המנכ"ל לענייני תרבות בעניין זה, ובקרוב תיערך פגישה בנושא".
עוד באותו נושא:
מדוע הציירים והפסלים בחולון נותרו ללא בית?
