מירי שווימר

וונדרוומן: מירי שווימר מחולון – אישה שמצילה חיים

הפרמדיקית מחולון מספרת על האירועים הטראומטיים שהיא משתדלת להדחיק, על יכולת נתינה ואהבת אדם ועל איך זה לעבוד בסביבה גברית

פורסם בתאריך: 8.3.19 10:18

כבר שנים שמירי שווימר מחולון היא פעילה בתחום הרפואה והצלת החיים. מי שמשמשת כפרמדיקית מתנדבת בארגון איחוד הצלה, החלה את דרכה כחובשת במד"א לפני תשעה שנים ובהמשך הפכה לפרמדיקית. בשיחה עם "השקמה-חולון" היא מספרת איך זה להיות פרמדיקית-אישה בסביבה שרובה גברית, נזכרת באירוע השריפה ברחובות וגם מקווה לראות בעתיד יותר נשים בענף.

"התחלתי לפעול כחובשת במד"א בשנת 2010", מספרת שווימר, שהיא גם אחות מוסמכת. בשנת 2013 הפכתי להיות פרמדיקית. "בן זוגי בעצמו חובש, אנחנו יוצאים המון יחד על האופנוע כשיש קריאה. אני מוסיפה את ציוד האקסטרה שלי לאופנוע וכך יש לנו אופבולנס לכל דבר".

קורה שמזעיקים אתכם בזמנכם הפנוי?

"קרה לי שהזעיקו אותי כשהייתי במקלחת, כשהייתי אצל חברים או בארוחה משפחתית. באחד המקרים אירחנו אצלנו לארוחה וזמן קצר לאחר מכן קיבלנו קריאה על החייאת תינוק. אז כמובן עזבנו את האורחים ונסענו לשם".

שווימר משתפת אותנו בחוויות לא פשוטות שפרמדיקים ואנשי הצלה מתמודדים איתן באופן יום יומי במסגרת עבודתם הקשה. היא נזכרת באחד האירועים הקשים שנתקלה בהם במסגרת פעילותה. "היה לפני כמה שנים מקרה שריפה ברחובות שבה נספתה משפחה. משהו חשמלי גרם שם להצתה של כל הבית וחמישה ילדים נספו. הייתי אז במשמרת הרביעית שלי כמשתלמת. הגענו לזירה וניהלנו את המקרה. מכבי האש הוציאו את הילדים, הייתי צריכה לבדוק דופק לכל אחד ולוודא אם הם חיים או מתים ובהתאם לדעת לטפל בהם. בין הילדים היה גם תינוק וזה היה אירוע מאוד טראומטי".

ומה עובר בראש כשרואים דבר כזה?

"חלק מהעניין זה להתמקד בפרוטוקולים מאוד מוגדרים, מה צריך לעשות ואיך. לא מערבבים פה רגשות כדי לתת את הטיפול בצורה הטובה ביותר ולא לחשוב על זה. רק אחרי שעוזבים לגמרי את הזירה, אתה מרשה לעצמך לעכל את זה, למעט מקרים שאתה מתפרק מיד. במקרה של השריפה ההיא הייתי קצת בשוק אבל מהר מאוד התאפסתי ואחרי זה זה חזר אלי. התברר שאלה הילדים של מורה מבית הספר שלי שאותה הכרתי. אני ביקשתי להישאר בזירה ולא לראות את התגובה של האמא".

איך מתמודדים עם אירועים כאלה?

"ברוב צוותי החירום לא חופרים על אירועים כאלה. קצת הומור שחור וקצת אוורור כזה אבל לא מעבר, כי זה בעצם היום יום שלנו. מתרגלים להדחיק את האסון. אחרי שבוע או חודש יש מפגש כדי לראות אם הכל בסדר אצל כולם, ובמידת הצורך, יש גם פסיכולוג. בליל סדר של אותה שנה, קמתי באמצע ולא יכולתי לראות את האחיינים שלי, לא יכולתי לראות ילדים קטנים".



למה בחרת לעסוק בהצלה? 

"יש לי תחושה של שליחות. מעבר לעובדה שהסיפוק להקל ולעזור לאחר, זה עולם ומלואו. יש את הנתינה למישהו חלש ואני חושבת שזו ברכה וזכות וזה הפך אותי לאדם אכפתי יותר ואהבת אדם". אני חושבת שלכל בן אדם, בוודאי לנשים, יש יכולת נתינה והרצון לחסות על מישהו חלש או חסר אונים. זה נכון למשפחה, זה נכון לזוגיות, ובעיני זה נכון בעצם לכל עזרה ואהבה שאתה מגיש לבני אדם או ליצור חי באשר הוא".

איך זה לפעול בסביבה שכולה גברית?

"כאשר התחלתי להתנדב במד"א , הסביבה היתה מאוד גברית, כמו צבא, כולל ההומור והצחוקים, אבל עכשיו זה כבר לא ככה. הכל ממש מקצועי לחלוטין".

היית רוצה לראות יותר נשים בתחום?

"הייתי ממליצה מאוד באופן כללי לאנשים ובמיוחד לנשים. לאו דווקא מהבחינה של יותר נשים במערכת, אלא פשוט כי אני חושבת שזה תחום חשוב וחיוני במיוחד לנשים".

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר