לפני ארבע שנים, העזה שרית יהב להגשים חלום שליווה אותה זמן רב: לשמש כפונדקאית. "אני לא יכולה לשים את האצבע במדויק מתי התעורר בי הרצון להפוך לאם פונדקאית, ייתכן שזה קרה מכתבה שקראתי, אין משהו מיוחד שזכור לי אבל זה תמיד קינן בי", היא מספרת.
יהב, בת 41 מחולון, נישאה בגיל 23 והתגרשה לפני שבע שנים. יש לה שני ילדים, בגילאי 14 ו-12. היא נישאה כשנתיים לאחר שירותה הצבאי במג"ב, ובמשך שנים עבדה בעבודות מזדמנות, עד שלפני מספר שנים החלה לעבוד בחברת ביטוח, בה היא עובדת גם היום.
דרך העבודה הצליחה להגשים את החלום ששנים ליווה אותה. "לפני כארבע שנים מישהי נכנסה למשרד שבו אני עובדת, וסיפרה שהיא התחילה הליך פונדקאות. זה היכה בי כמו ברק. העיניים שלי נצצו ולב הכה בחוזקה. אמרתי לעצמי שזה הסימן שלי, ואני חיכיתי לסימן".
אחרי אותו מפגש במשרד, היא החלה בחיפוש אחר חברות וגופים שעוסקים בתחום הפונדקאות. "הגעתי לחברה שעוסקת בנושא והם הסבירו לי את המשמעויות של ההליך. לאחר סדרת בדיקות ואבחונים נמצאתי מתאימה, ואז למעשה מתחיל הליך שבו מתבצעת התאמה בין האם הפונדקאית לבין המשפחה. חייב להיות חיבור ביניהן, אחרת זה לא עובד".
"לאחר שנעשה חיבור ביני לבין המשפחה, התבצע ההליך שבמהלכו ההיריון נקלט", היא ממשיכה, "הם ליוו אותי לכל אורך ההיריון, עד שהגיע הרגע המרגש של הלידה. זה רגע לא רגיל ומשום שכבר ילדתי בעבר, אני יודעת שזה הרגע המאושר ביותר בחייה של מי שמצפה להיות אמא. אבל הפעם, בהליך הזה, חייבים להפריד את הרגש. זה מה שעזר לי היות שהייתי חדורת מטרה לעזור למשפחה חשוכת ילדים להביא ילדים לעולם. זה נורא עזר לי".
והחוויה לא הייתה פשוטה. מיד לאחר הלידה התינוק נלקח לתינוקייה והופרד מיהב. "אותי העבירו למחלקת נשים, שם הייתי בהתאוששות. המעבר ממחלקת נשים למחלקת יולדות הוא הכרחי, כדי לנתק את היולדת משאר היולדות בחדר לידה, שלא יצופו הרגשות", היא מספרת, "אני זכיתי לראות אותו שוב בתינוקייה, ושם נפרדתי ממנו".
שרית יהב. צילום: נופר לוי
רוצים להישאר מעודכנים?
מאז הקשר בין יהב למשפחה התנתק, אך לא לאורך זמן. "החיבור ביני ובין המשפחה היה כל כך חזק והם היו מעוניינים בילד נוסף, והם ביקשו ממני להביא להם עוד ילד. לאחר שנה וחצי שוב הייתי בהריון עבור אותה משפחה. הפעם זה היה יותר קל".
במהלך הלידה השנייה יהב נפגשה עם הילד הראשון, התקרבה אליו ובילתה איתו. "הוא קרא לי דודה שרית ואני כל כך התרגשתי, לכן מאז הלידה השנייה החלטתי להקדיש את עצמי למען המשפחות החד הוריות, בפעולות הסברה והגברת המודעות בנושא".
איך קיבלו ילדייך את נושא הפונדקאות?
"בהתחלה זה היה נורא קשה להם. הם לא הבינו למה אימא בהריון וממי, כי כבר הייתי גרושה. אבל הסברתי להם לאט, לאט והם גילו הבנה ואף תמכו בי ועזרו לעבור את ההליך בצורה יותר קלה משחשבתי".
"כפי שטיפחתי וגידלתי את העובר שבתוכי, ככה צמחתי בעצמי והפכתי לאדם שונה, אדם ששלם עם עצמו. אני מרגישה את העוצמה של הנתינה וההתרגשות. כיום בזכות ההקשבה הפנימית אני לומדת לדייק את התחושה, ומשם ההגשמה היא אפשרית בכל תחום ואני מודה לבורא על הזכות להגשים".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
