"עיניים צוחקות ותמיד מחייך": חברים ובני משפחה מספרים על רועי פילוסוף I צפו:

לפני 19 שנה נהרג רס"ל רועי פילוסוף בתאונת מלגזה בבסיס הצבאי שבו שירת. בן 26 במותו

פורסם בתאריך: 28.4.20 14:32

כבר 19 שנה שבמשפחת פילוסוף פוקדים מדי יום הזיכרון את קברו של רועי, יחד עם החברים ותושבים רבים. השנה, לראשונה, בעקבות הסגר שהוטל במסגרת המאבק בהתפשטות הקורונה החברים לא יגיעו ויעניקו נחמה ביום הכל כך קשה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחולון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת


רועי פילוסוף ז"ל, בנם של שושנה ועמוס, בן 26 במותו. הוא נולד לפני 45 שנה בחולון, בן שני להוריו, אח לאמיר, מירב ואלירן. בני משפחתו ומכריו מספרים על "ילד ביישן, בעל עיניים צוחקות, שתמיד מחייך לכולם, אהוב וחברותי מילדותו. הוא אהב לשחק במשחקי יצירה ומחשבה וכבר בגיל צעיר – התגלה כבעל חוש טכני מפותח מאוד".

רועי למד בבית הספר היסודי שלום עליכם בחולון והמשיך לתיכון מלט"ב בעיר, אותו סיים בהצטיינות במגמת חשמל. בעקבות הצטיינותו בלימודים, בתום לימודי התיכון המשיך רועי ללימודי עתודה לפני הצבא וכעבור שנתיים של לימודים באורט יד שפירא – הוסמך כהנדסאי חשמל. חבריו ללימודים מתארים אותו כתלמיד אהוב, שזכה בהערכה רבה וקיבל מלגות ותעודות הצטיינות.

בהמשך, התגייס רועי לשירות בצה"ל בתפקיד הנדסאי חשמל. גם בשירותו הצבאי הוא הוגדר כמצטיין ואף חתם לשירות קבע.

לפני 19 שנה, ב-2 במאי 2001, נהרג רועי בתאונת עבודה בבסיסו. מלגזה התהפכה בעת שהעמיס תחמושת. רועי היה בן 26 בנופלו והותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

"אני זוכר בילדותי שרועי היה בשבילי כמו אבא", מספר האח השכול אלירן, "הוא עזר לי בשיעורים ובמבחנים, ישב ולימד אותי בעיקר מתמטיקה והנדסה. בכל סוף שבוע הוא היה בא הביתה עם מגש פיצה וקולה. אני זוכר את הנוכחות המשמעותית שהייתה לו. הוא תמיד נכנס עם חיוך של 'כמה התגעגעתי אליכם', ו'כמה טוב לראות אתכם' ואנחנו – אותו. רועי חסר לי, ותמיד יישאר בליבי מקום מיוחד ששמור רק לו".

"השנה זאת הפעם ראשונה מאז שאחי היקר רועי נהרג, שאני לא אעלה לבית העלמין ביום הזיכרון. ליבי נקרע. אחי רועי היה עבורי כמו אבא. תמיד הוא היה זה שהסביר  לי בסבלנות מה מותר מה אסור, תמיד היה אכפתי ודאג. והוא כל כך חסר לי. אני מתגעגע לקול הצחוק המתגלגל שלו, למכות עם או בלי כריות, לתפילות שלנו ביחד בבית הכנסת בשבתות בחגים. כשרועי נהרג הייתי בן 16 וזה כמו סרט רע שאני לא מצליח לקום ממנו".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר