תחת גל החום ושיא בתחלואת הקורונה, הערב יחול צום תשעה באב בחולון.
החל מהשעה 19:00 ייסגרו כל החנויות, הקניונים, בתי הקפה והמסעדות בחולון, זאת פרט לעסקים חיוניים. הצום ייכנס לפנות ערב (רביעי) בשעה 19:40. צאת צום תהיה מחר בשעה 20:08.
מגפת הקורונה הביאה לכמה שינויים והגבלות ביום ט' באב. הגבלת כמות המתפללים לעשרה אנשים בבתי הכנסת עדיין קיימת. למרות ששר הבריאות יולי אדלשטיין עדכן כי יפעל להגדלת כמות המתפללים בבתי הכנסת ביום ט' באב, באזורים רבים בחולון חלות התארגנויות לפתיחת מניינים מאולתרים ברחובות ובחצרות הבניינים, תחת כיפת השמיים.
בנוסף, קבע הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, כי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, כל מי שלא חש בטוב יכול להפסיק את הצום, גם אם אין אין לו תסמינים. הקלה נוספת חלה גם בנושא שמירת ההיגיינה. הרב יובל שרלו ציין כי השנה חלה חובה לרוץ את הידיים עם סבון, זאת על מנת לשמור על היגיינה ולמנוע את התפשטות הנגיף.
הצום השנה יחול בשיאו של גל חום אשר פוקד את הארץ במהלך הימים האחרונים, דבר אשר יקשה יותר על הצמים. הערב בזמן קריאת הקינות, יהיו 29 מעלות וקרוב ל70 אחוזי לחות. מחר תעמוד טמפרטורת המקסימום בחולון על 32 מעלות בצל.
הלכות ט' באב:
תענית ט' באב כוללת בתוכה חמישה עינויים בהם איסור אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה ונעילת הסנדל.
איסור אכילה ושתייה
אסורה כל אכילה ושתייה. חולים פטורים מאיסור זה, משום שחכמים לא החילו את חובת הצום על חולים. השנה, בעקבות משבר מגפת הקורונה, הוציא הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, פסק הלכה חריג, לפיו כל מי שאינו חש בטוב יכול לפסיק את הצום.
רחיצה
כל רחיצה לשם הנאה אסורה, בין במים חמים ובין במים קרים. שטיפת ידיים מותרת רק לשם הסרת מהן לכלוך, וכן נוטלים ידיים עד פרקי האצבעות בזמן תפילת שחרית עד פרקי האצבעות.
סיכה
נאסר השימוש במשיחת הגוף ובתכשירים לטיפוח או הנאה. סיכה לצורך רפואי מותרת. כמו כן מותר השימוש בדאודורנט. אסור להשתמש באיפור. שימוש במשחה נגד יובש מותרת. כמו כן, מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.
נעילת הנסדל
נאסרה נעילת נעליים וסנדלים מעור.
תשמיש המיטה
חל איסור לקיים יחסי מין ביום זה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מדוע צמים?
על פי חז"ל, חמישה דברים רעים קרו לישראל ביום זה, כמובא במשנה: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר."
שלא יכנסו לארץ: על פי המובא במסכת תענית, האירוע הראשון שהתרחש לעם ישראל ביום זה היא הגזירה על בני דור המדבר שלא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגילים. המדרש קושר חטא זה שהתקיים בליל תשעה באב לצרות לאומיות שאירעו דורות לאחר מכן.
חורבן בית המקדש הראשון: על פי המסורת היהודית ביום ט' באב של שנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) , נחרב בית המקדש הראשון בידי צבאו של נבוכדנצר השני, מלך בבל.
חורבן בית המקדש השני: ביום ט' באב של שנת ג'תת"ל (70 לספירה) החריב הצבא הרומי בראשותו של טיטוס את בית המקדש השני, זאת לאחר מצור מתמשך סביב ירושלים ובקיעות חומותיה שלושה שבועות קודם לכן (ביום י"ז בתמוז). לאחר כיבוש ירושלים בידי הצבא הרומי נערך טבח באוכלוסייתה.
נלכדה ביתר: שתי הצרות האחרונות בימי השלטון של האימפריה הרומית, התרחשו בימי מרד בר כוכבא במהלך המאה ה2 לספירה. על כך כתב הרמב"ם: "ונלכדה עיר גדולה וביתר תור היה שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל. והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח. ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש".
נחרשה העיר: באותם ימים נחרשה אדמת ירושלים לקראת הקמתה של עיר אלילית על חורבותיה שתקרא אליה קפיטולינה.
גם במהלך תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה, התרחשו אירועים טרגיים נוספים לעם היהודי בסמוך לתאריך ט' באב, בהם גירוש יהודי אנגליה במאה ה13, גירוש יהודי צרפת במאה ה14, גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 וכליאת 13,000 מיהודי פריז בשנת 1942 וגירושם אל מחנות ריכוז והשמדה.
