לאחר חודש של סגר מלווה במגבלות וסגירת מערכת החינוך, השבוע הוצג בקבינט הקורונה המתווה לפתיחת מוסדות החינוך והמסחר, תחילה בערים צהובות וירוקות- המהוות מיעוט מכלל היישובים מארץ. יחד עם זאת, נראה שחולון עוד רחוקה מלפתוח את מערכת החינוך בשטחה, זאת מאחר שהיא עדיין מוגדרת כעיר כתומה עם ציון של מעל 7.2. ראש העיר מוטי ששון אף הזהיר כי חולון קרובה מתמיד להפוך לעיר אדומה וקרא לאוכלוסייה הצעירה לגלות אחריות ולגשת להתחסן.
סגן ראש העיר וחבר ועדת הספורט, עזרא סיטון, אומר בריאיון ל-"השקמה חולון" כי לדעתו יש למוטציה הבריטית משקל רב לתחלואה הרבה שנראית בעיר. "לדעתי מדובר במכלול של כמה גורמים בהם המוטציה הבריטית שהיא מדבקת הרבה יותר, עיר צפופה באוכלוסין, חלק משמעותי באוכלוסייה שעדיין לא התחסן ומעל הכול – הגורם האנושי".
האם אתה מודאג ממצב התחלואה בעיר?
"מודאג כמו כל אחד, אבל מבין שכל אחד מאיתנו אמור לקחת אחריות אישית וחברתית בהתנהגותו האישית".
אפשר לומר שהסגר נכשל? מה הסיבות לכך?
"הסגר כלל לא נכשל, להיפך. אפשר רק לדמיין מה היה עלול להתרחש כאן אם לא היה סגר. כל מומחי הבריאות קראו לסגר. אם עדיין נשארנו במקדם הדבקה משמעותי, הגורם לכך באופן הברור ביותר הוא האזרח". אומר סיטון ומסביר: "אי קיום ההנחיות, אי לבישת המסכה כנדרש, התקהלות במקומות סגורים, ביקורי משפחות. קל מאוד להאשים את הרשויות, הארצית והמקומית ו'לנער' אחריות כי זה הכי קל שיש אבל זה פופוליזם. ביום שבו יקיימו האזרחים בכל מקום את ההנחיות כנדרש, נהיה במצב טוב הרבה יותר".
מה לדעתך היה אפשר לעשות אחרת כדי שההדבקה בעיר תרד?
"לעיר חולון יש מזל שבראשה עומד ראש עיר ותיק ומנוסה. ראש העיר פועל ללא לאות למניעת תחלואה בעיר ובכל האמצעים העומדים לרשותו, בהסברה במדיה, בשילוט במרחב הציבורי, במסרונים, בהיותו מהראשונים שהתחסנו בקריאתו להתחסן ובכלל מהווה דוגמה אישית בהתנהלות שלו".
מאחר שנראה שבעת הזו חולון עדיין רחוקה מלעמוד ביעדי פתיחת מערכת החינוך שהציב משרד הבריאות, אנו שואלים את סיטון מה לדעתו ניתן יהיה לעשות כעת. האם יש למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו את הפתיחה? "מערכת החינוך בעיר פועלת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך והחלטות הממשלה". אומר סיטון.
ומה עם בני הנוער שיושבים שבועות רבים בבית וללא מסגרות חינוכיות, למה בעצם לא גייסו אותם כמתנדבים שיסייעו לשוטרים ולפקחים לאכוף את איסורי ההתקהלויות במרחב הציבורי?
"להיפך", משיב סיטון, "ישנם בני נוער שהתגייסו דווקא בזמן הקורונה כדי לסייע לקהילה מתוך אחריות חברתית בכל המישורים; מענה כלכלי, בידוד חברתי ואכיפתי".
גם בזמן הסגר ראינו התקהלויות ספונטניות בגינות ציבוריות ובמגרשי ספורט. מדוע העירייה לא פעלה לחסום פיזית מתקני משחקים ולנעול מגרשי כדורגל?
"שוב, האם זה נכון שהרשות תסגור ותנעל כל בית ספר או תמנע התקהלות בגן ציבורי? ראשית, זה לא נכון לעשות זאת שכן תמיד ניתן לעקוף זאת וגם משום שזו לא הדרך. שחקני כדורגל המבקשים לשחק, ידלגו על הגדר וישחקו. בתוך עמי אני חי. ההתמודדות אמורה להיות בהבנה של כל אחד מאותם אלה המבקשים להתגודד, כי בסופו של דבר בעבור אותם רגעי הנאה של משחק, שעה- שעתיים, הוא עלול להידבק ולהדביק את אוהביו הקרובים ביותר, האם המחיר שווה את זה?"
השבוע הוצגה בפני קבינט הקורונה ההצעה למתווה פתיחת מוסדות התרבות בכפוף לתיו הירוק. אנו שואלים את סיטון האם לעירייה יש כבר הצעות מוכנות ליישום המתווה, ואם וכאשר יוכל להתממש. "כפי שציינתי, ראש עיר ותיק ומנוסה פועל לפי הנחיות משרדי הבריאות והתרבות. ישנם ראשי רשויות 'צעירים ונמרצים' המבקשים לפתוח פעם את מערכת החינוך ולמחרת מקומות תרבות, על דעת עצמם והבנתם את המציאות. אני פשוט לא מקנא בתושבים שלהם".
45 אחוזים מאוכלוסיית העיר הלכה להתחסן, האם אתה מרוצה מהנתון?
"הנתון נמוך למדי, ראש העיר חוזר שוב ושוב, לכו להתחסן. גם אני מנצל את הבמה וקורא לתושבים, לכו להתחסן. התעלמו ממשיחי שקר, מפייק ניוז, מתנועות ואנשים הזויים הקוראים שלא להתחסן. כמורה להיסטוריה היו כאלה לא מעט שגרמו לאבדון ושברון בתוך הקהילות שבהן חיו ובהם האמינו".
מתי לדעתך נוכל לחזור לחיים רגילים, יותר או פחות, כפי שהיו לנו לפני הגעת הקורונה?
"אף אחד באמת לא יודע. קיימת דינמיקה במחלה הזו עם התפתחות של מוטציות שאף אחד לא דיבר או חשב עליהן בסגר הראשון. גם הילדים הקטנים שלי שואלים שאלה זו ואין לי תשובה. אנו חיים בחוסר ודאות במציאות ומחלה מתעתעת. הלוואי שהייתי יכול להגיד שרואים את הסוף. מטבעי אני אופטימי ומקווה שאכן כך יהיה. בתפילה בימים נוראים אנו מזכירים את המשפט: אבינו מלכנו מנע מגפה נחלתך. בשנה הבאה יהיה לזה משנה תוקף. בסופו של דבר נצא מזה, השאלה מתי ומה המחיר".
