שמשון חן, מנכ"ל החברה לבידור ובילוי: "המדינה לא סופרת אותנו כי אנחנו לא כוח פוליטי או בעלי עוצמה כלכלית"
מנכ"ל החברה לבידור ובילוי רק מחכה לרגע שיפתחו את הכול ויאפשרו לחזור לפעילות מלאה. בשיחה עם "השקמה חולון" הוא אומר כי לדעתו אנשים איבדו את האמון בגלל הדוגמה שנתנו המנהיגים ובשל אכיפה שאינה שיוויונית
פורסם בתאריך: 9.3.21 07:15
מנכ"ל החברה לבידור ובילוי שמשון חן רק מחכה לרגע שיוכלו לחזור לפעילות מלאה. בשיחה עם "השקמה חולון" הוא אומר כי לדעתו הציבור איבד את האמון דווקא בגלל העובדה שהאכיפה לא שוויונית; יש איפה ואיפה בקנסות ובפתיחת העסקים שנפתחים.
מה אתה חושב על המתווה הקיים? כרגע הכניסה היא לאנשים בעלי תו ירוק, החוגים עוד לא נפתחו והצעירים אינם יכולים להתחסן.
"חדרי כושר נפתחו והבריכות נפתחו לשוחים. כולם – רק מי שיש לו תו ירוק. זה יוצר בעיות מכיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה לא חוסן – במיוחד הצעירים שעושים כושר. אנשי הגיל השלישי, למרות התו הירוק, עדיין חוששים להגיע. המשמעות היא שיש 25% מהמנויים ממה שנשאר. זו כמות מזערית. פתחנו רק מועדון אחד כי אין מספיק נפח. אין חוגים – רק חדר כושר ושחייה במסלולים. ב-16 בחודש אנחנו מתכננים לפתוח את ימית בלי נופשונית. ריכזנו כרגע את כל המנויים בבריזה. אני כועס כי כל מרכזי הקניות, המתחמים הפתוחים כולם אין הגבלות של תו ירוק. במה אנחנו שונים"?
לנוכח השנה המאתגרת, האם עלו בך הרהורי חרטה על התחום שבו בחרת לעסוק או שאולי קיבלת כבר הצעה לעסוק במשהו אחר?
"מה פתאום אני מאוד אוהב את התחום שלי. היו לי הצעות מתחום אחר אבל אני אוהב את התחום הזה של נופש, פנאי ומשחקים. זו המקצועיות שלי ואני בעיריית חולון משנת 1985".
האם נתקלת באנשים שלא רצו לחזור מחל"ת? כמה אנשים אתה חושב שיהיה אפשר להחזיר מחל"ת כאשר ישתחררו שאר ההגבלות?
יש לי כאלה שאומרים בצדק, בעיקר הנשים, שאין פתרונות לילדים אין צהרונים, רק עכשיו התחילו להחזיר את הלימודים ואת שאר הדברים לאט לאט. לימודים ודברים לאט לאט. מי שנמצא בחל"ת חוסך תשלומים לגני הילדים או לצהרונים, קייטנות או חוגים. אז באופן טבעי עלות -תועלת אם הוא חוזר הוא נפגע בהכנסה שלו. לכן לצערי המדינה החליטה בטעות על המתווה הזה. היא הייתה צריכה לתת את זה בידיים של המעסיקים. זו לא רק בעיה שלי אלא גם של המסעדנים- הם צריכים לפתוח והעובדים לא רוצים לחזור – אלא לחזור בשחור".
כשאתה רואה אנשים שלא נשמרים לכללים, מכל המגזרים ובקבוצות, מה אתה מרגיש? האם האכיפה נעשית בצורה שהיא לא שיוויונית?
"זה שאין אמון לאנשים זה בגלל אכיפה לא שיוויונית. יש איפה ואיפה בפתיחת העסקים והן בקנסות. בתל אביב קיבלו יותר קנסות פי 3-4 יותר מבני ברק. והדוגמה האישית שנתנו המנהיגים – כל אלה נתנו לאנשים ללגיטימציה לא להאמין למה שקורה".
תחום הספורט, הבידור והתרבות הוא חלק בלתי נפרד גם מהבריאות הנפשית של האנשים. האם אתה חושב שהמדינה "שכחה" אתכם בדרך?
"היא לא רק שכחה, היא לא סופרת אותנו. כי אנחנו לא כוח פוליטי. אין לנו עוצמה כלכלית כמו המסחר ואז נוצר מצב שאנשים לא סופרים אותך. הכול נובע מזה שאין לנו כוח פוליטי, לא מאוגדים כמו שצריך, לא כלכלי, אין כלי לאיים עליהם ואז משאירים אותנו לסוף. מה שונה לנסוע במטוס לארה"ב 15 שעות רצוף, 350 איש מאשר לפתוח תיאטרון או לגרום לאנשים לשחות בבריכה עם כלור? איך יהיה אמון? הכול אינטרסים. אני גם מרגיש ככה".
מה לגבי סיוע או פיצוי כלשהו מהמדינה? המסעדות בלה פארק, לדוגמה, סגורות כבר תקופה ממושכת. יהיה לא קל להתאושש.
"המסעדות קיבלו פטור שלושה חודשים בארנונה. אנחנו כבעלי הזיכיון שם נותנים הקלות משמעותיות עד אי תשלום לחלוטין של דמי שכירות וניהול".
יש משהו שהקורונה לימדה אותך?
"אני חושב שהיא לימדה משהו את כל המדינה ואת כל העולם – כולם עושים חישוב מסלול מחדש בניהול והתנהלות. פתאום נוצרו כל מיני חשיבות לעתיד. יותר צמצום, יותר ריכוז, יותר שליטה מרחוק וכל מיני דברים שמשנים את תפיסת העולם כי גם הצרכים של האנשים לדעתי השתנו. יהיו מקצועות שיתבטלו ותפקידים שייעלמו וזה לימד אותנו על בשרנו שנה שלמה שאפשר לעשות דברים אחרת ועתיד העולם הולך למקומות אחרים – ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו. אני רק מקווה שיאפשרו לנו לפתוח באופן מלא כי אנחנו גוף מאוד דומיננטי בתחום פנאי, בידור ובילוי בעיר".
