לחץ וחרדה מלווים את כולנו בעולם המודרני, זה משהו שהוא רלוונטי בכל עת ותקופה. אנחנו חיים עם הלחץ והוא עשוי להופיע בכל מיני הזדמנויות שונות. בין אם מדובר בעבודה, בלחצים אישיים, מצבי חירום או מגפות.
רק יצאנו מכל תקופת הסגרים בעקבות מגפת הקורונה והתחלנו לחזור אט אט לשגרה והנה עכשיו שוב חווים סטרס, פחד, חרדה על החיים שלנו ועל חיי ילדינו לאור המצב הביטחוני במדינה. זוהי דאגה מובנת ונורמלית לחלוטין, טבעי לדאוג וישנם מספר דרכים להתמודדות עם מצבי הלחץ איתם אנחנו נתקלים בחיי היום יום. בשיחה עם "השקמה חולון" ד"ר אירינה בריסקמן מסבירה על מספר דרכים להתמודדות עם אותם מצבים ואומרת שישנה חשיבות לנסות ולשמור על שגרה".
"חייבים לנסות להמשיך לשמור על שגרת חיינו, כמובן עד כמה שזה אפשרי. להשתדל להיות פעילים בבית בין אם מדובר בהתעסקות בבישול, הקפדה על עשיית ספורט, לראות סרטים או לקרוא ספרים. חשוב להעסיק את הילדים בפעילויות שונות ולשדר להם ביטחון ובמקביל גם להיות קרובים למרחב המוגן. יש צורך להיות מעודכנים כמובן במתרחש במדינה ובחדשות אבל גם לא להיות כל הזמן צמודים למרקע הטלוויזיה ולצפות בחדשות. עוזר מאוד גם להיות עם אנשים קרובים. בזמן אזעקה רבים מאיתנו חשים דפיקות לב, לחץ, מעוקה, קוצר נשימה וכאבי בטן – כל אלה הינם סימני חרדה אשר במרבית המקרים נרגעים בסיום האזעקה או בעת ההגעה למרחב מוגן. אך, ישנם אנשים שאצלם הפחד ממשיך גם לאחר שהסכנה המיידית חלפה. חייבים לנסות להסיח את דעתם מהסכנה לפעילות, לדבר איתם, להסביר שהם נמצאים במקום מוגן, להישמע להוראות פיקוד העורף. לא להדחיק את את החרדה או הרגישות – פחד וחרדה הן תגובות טבעיות למצב בו אנחנו נמצאים. כמו כן, תמיד ניתן לפנות לקבל סיוע פסיכולוגי. בכל עיר יש מרכז קהילתי של בריאות הנפש, ניתן לפנות לבית חולים פסיכיאטרי. למשל באזורנו בית החולים אברבנאל או מיון של בהית החולים וולפסון. גם בקופות החולים ישנם אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועו"ס שעשויים לסייע. בחולון יש את המרכז הקהילתי של בריאות בנפש – מרפאת תרצ"ו".
