"באחד הבקרים בתקופת הצנע ראיתי במטבח שלושה תפוחים ושמתי אחד מהם בשקית האוכל שלי", מספר דב שילוח. "אמא מייד הוציאה אותו משם, אלו היו תפוחים שאבא הביא משיחות עם המלך עבדאללה. למי היו אז תפוחים?".
זוהי זווית מיוחדת ושונה להכרות עם אביו ראובן שילוח, איש המסתורין שהקים למעשה את התשתית למודיעין ולמוסד של מדינת ישראל. שילוח היה מעורב בגיוס מידע רגיש על מדינות ערב וכוונותיהן ובייסוד קשרים עם ידידים ואויבים – באירופה, ארה"ב, מאחורי מסך הברזל וכן במדינות ערב ובראשן מצרים, ירדן ואפילו הנהגת התנועה הלאומית הכורדית.
ראובן שילוח – איש ה"חשדהו ובעיקר כבדהו", טווה כמה אסטרטגיות חיוניות עד היום, כמו למשל זיהוי חשיבות ארה"ב במזרח התיכון, פיתוח הקשרים עמה, וטיפוח הקשרים עם מדינות הפריפריה (תורכיה, איראן, אתיופיה ועוד) כדי "להקל" את העוינות סביב ישראל.
שילוח פעל במישורים רבים ובשיא הקריירה שלו היה ממונה על כל זרועות המודיעין. בן גוריון מינה אותו להקים ולעמוד בראש "המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים".
בראשית הקריירה המודיעינית שלו, עוד לפני קום המדינה, מילא שתי שליחויות נועזות בעיראק בשנות השלושים, וסייע בהקמת התשתית להוצאת היהודים ממנה בשנות החמישים ואף השבעים (דרך קשרים שיצר עם כורדיסטאן).
מרכז מורשת יהדות בבל יארח את בנו דובי שילוח, בוגר קהילת המודיעין, למפגש סביב הסרט התיעודי על חיי ראובן שהופק ובוים על ידי דן וולמן בחסות המרכז למורשת מודיעין (מל"מ). בשיחה לאחר ההקרנה שילוח יקרא ממכתבים אישיים של אביו שטרם נחשפו, ויספר על החיים לצד האב המסתורי וכמובן על מה שגילה עליו, בהמשך כשגדל.
