אל לירז התוודעתי לפני כשנה דרך פוסט בפייסבוק, שתיאר אישה שנשארה ללא אוכל בחג. ארזתי מצרכים והבאתי אותם לביתה. פגשתי טרנסג'נדרית, בת 31, שעברה לא מעט טלטלות וייסורים. מאז מצבה רק הולך ומידרדר. מצבה הנפשי קשה, היא מטופלת בכדורים, המקרר שלה ריק, ביתה מוזנח וזקוק בדחיפות לשיפוץ, והיא ממעטת לצאת ממנו. ללא בני משפחה שניתקו עימה כל קשר, ללא סיוע של רשויות הרווחה, מה שנותר לה זה להישען על תרומות ועל אנשים טובים.
קירות אכולי עובש
מקרר שבור וריק
לירז נולדה לפני 31 במשפחה חרדית בת חמש נפשות מחולון, זוג הורים לשלושה בנים. "מגיל צעיר מאוד הרגשתי שאני שונה מהאחים שלי. בזמן שהם שיחקו משחקי כדור והיו עסוקים בתחרויות, אני העדפתי להישאר בבית ולשחק בבובות, להתאפר ולמדוד שמלות וחצאיות של אמי", היא מספרת. הוריה, שניהם אנשים שסבלו מבעיות בריאות לאורך השנים, קיבלו את לירז, שסבלה מניכור ומעוינות בחברה החרדית שבה גדלה. התוצאה: לירז הוצאה מהבית ונדדה בין משפחות אומנות. בכל מקום שאליו הגיעה, עברה מסכת של השפלות והתעללויות.
"כשאבי נפטר לפני עשר שנים, נותרתי עם אמי ואחיי והתקיימנו בזכות תרומות וגמ"ח", ממשיכה לירז, "עד שבגיל 17 עברתי להוסטל. רק שם למעשה הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי משמעותי בחיי ולהפוך לנערה שתמיד חלמתי להיות". התהליך היה ארוך ומייגע ואמנם אמה של לירז תמכה בה לכל אורך הדרך, אך לפני כשלוש שנים נפטרה האם. "היא היתה עמוד התווך שלי", מספרת לירז, שמאז מות אמה מצבה הנפשי מידרדר. "האחים שלי התחתנו, הקימו משפחות, נעלמו מחיי ואני נותרתי לבד בעולם. האחים שלי מפנים לי עורף ובקושי מדברים איתי. אני לא מצליחה לעבוד, בקושי מצליחה להתקיים. כל האנשים הטובים שפעם הורי עזרו להם, גם הם מפנים לי עורף".
ולא רק הם. לדבריה, גם שירותי הרווחה לא מתייחסים אליה ולא נותנים לה את העזרה הדרושה, למרות שהיא מוכרית לשירותי הרווחה ולמרות ההבטחות לסיוע שניתנו לה בעבר. במצבה הנפשי הקשה, כשהיא חיה מן היד אל הפה בדירה שקירותיה מעלים עובש והמקרר השבור עומד ריק, היא פונה לעזרה: "אני מבקשת לפנות ללב של אנשים טובים, שיהיו איתי, שיארחו לי חברה ואם אפשר לעזור לי לצבוע את ביתי, לתקן את המקרר, לעזור לי עם אוכל ומצרכי מזון עד שאעמוד על הרגליים ואתחיל לעבוד".
תגובת שירותי הרווחה טרם התקבלה.
