חולון זוכרת: נחנך אתר ההנצחה לנופלים ולנרצחים

אתר ההנצחה העירוני לזכר בנות ובני חולון שנרצחו ונפלו ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל נחנך אמש (שני) במסגרת עצרת הזיכרון העירונית שנערכה במתחם לה פארק. העצרת התקיימה במעמד ראש עיריית חולון שי קינן, המשפחות השכולות, שורד השבי ובן העיר בר קופרשטיין ותושבי העיר.

אתר ההנצחה החדש משתרע על פני כ-400 מ"ר במתחם לה פארק וכולל 14 עמודי זיכרון דמויי נרות תמיד, שעליהם מוצגים תמונותיהם וסיפורי חייהם של הנופלים והנרצחים. האתר הוקם לזכר בנות ובני חולון שנרצחו ונפלו ב-7 באוקטובר ובמלחמה מתוך תפישה שמבקשת לא להסתפק בהנצחת שמותיהם אלא לספר גם מי היו האנשים שמאחורי השמות.

האנדרטה, שהוקמה ביוזמתה של עיריית חולון, נועדה לשמש מרחב של זיכרון והתייחדות עבור המשפחות ותושבי העיר ולשמר את סיפוריהם של הנופלים והנרצחים גם עבור הדורות הבאים.

מעיריית חולון נמסר: "מאחורי כל אחת ואחד מהם היו חיים שלמים – משפחה, ילדות, חברים, אהבות וחלומות. קול שמישהו עדיין מתגעגע לשמוע, צחוק שנשאר בזיכרון, הרגלים קטנים, בדיחות שרק הקרובים הכירו ומקום קבוע שנותר ריק ליד השולחן. האתר מזמין את המבקרים לעצור מול עמודי הזיכרון, להביט בפנים, לקרוא את הסיפורים ולהכיר את האדם שמאחורי כל שם".

בעצרת נשא קופרשטיין דברים. את הערב הנחה לי בירן, והזמרים רוני דלומי ורביב כנר ביצעו שירים לצד רגעי זיכרון והתייחדות עם המשפחות השכולות.

במרכז דבריו של ראש העיר שי קינן בעצרת עמדו שלוש מילים – "אתם של ישראל?". את שלוש המילים הללו שאלה רומי שירה סויסה, ילדה בת 6 משדרות, בבוקר 7 באוקטובר, לאחר שאיבדה את הוריה ושמרה על אחותה הקטנה. קינן אמר: "משפחות יקרות, אין אתר בעולם שיכול להכיל את מלוא הגעגוע שלכן. אין אנדרטה או עמוד זיכרון שיכולים להשיב את ילדינו, ואין טקס שיכול למלא את המקום שנשאר ריק. אנחנו גם לא מתיימרים לעשות זאת. אנו מבקשים לעשות דבר אחר: לזכור. לזכור את השמות, לזכור את הפנים, לזכור את הסיפורים. ובעיקר – לזכור את האדם שמאחורי כל אחת ואחד מהם. ורומי, ששאלה באותו בוקר נורא 'אתם של ישראל?' כן, רומי, אנחנו של ישראל. עם ישראל חי".