על פי ויקיפדיה, "מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של עמק יזרעאל". אז לקהל המועט מגלבוע שהגיע למשחק בחולון אמש (מוצאי שבת), ועודד תוך כדי קריאות "גליל גליל", אתם לא גליל וזה בסדר, אנחנו שמחים שאתם לא גליל, ובטח לא משחקים בכפר בלום כי אין לנו כוח לנסוע עד לכביש הסרגל ואז להמשיך עוד שעה וחצי עד לגליל העליון עם האורות של לבנון שמנצנצים ברקע.
טירוף על הפרקט וביציעים. צילום: עודד קרני
אבל הקהל הזה תלה גם שלט גדול ביציע האורחים באשד, עם הכיתוב "נלחמים על החקלאות, שומרים על הבית". להם יש את המחאות שלהם. אמרו לעצמם אלכסנדר, בלאט, פניני וטו הולוואי: "לשמור על הבית? להילחם על החקלאות? סבבה הבנו", והתחילו לקצור סלים, לקטוף ריבאונדים, לחרוש את הפרקט, להשקות את המוטיבציה, ובאופן כללי להדביר כל מזיק שנראה על הפרקט בחולון (אני בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל ויכול להמשיך עם המטאפורות האיומות האלו כל היום, רק תנסו אותי) והביאו לנו את הניצחון הביתי הראשון העונה וברוכים הבאים לאשד!
רוצים להישאר מעודכנים?
השחקנים נראים יותר ויותר מחויבים למשחק, אלכסנדר להט וניפק את גג השנה ומהלך המחזור (ופרצוף מאיים למצלמה לאחר מכן, מה שהוביל לאיבוד החטיפה). בלאט הראה ניצוצות של אחד שיכול להתחרות בליגה של הגדולים ולא רק מול ילדים בני 19 באליפות אירופה, וניפק שיא קריירה של 17 נקודות והרבה איום על הסל ולא רק מקו השלוש. על הכל השגיח גלאן רייס ג'וניור, החיזוק מהפיליפינים, שהשגיח על אזרחי מהפרקט וטוב שראה קבוצה מחויבת שנלחמת ורוצה יותר. רק שהשחרור המטופש הזה יגיע כבר.
4,000 אוהדים ומלחמה. צילום: עודד קרני
על האוהדים זה עובד – שעה נוחה במוצאי שבת הביאה 4,000 איש (ועוד 25 מגלבוע, מה התירוץ שלהם?) עם עידוד מאסיבי, אבל ככה זה, שלא יהיה לכם ספק – הקבוצה מרימה רוב הפעמים את הקהל ולא ההפך, מה שיוצר איזה מעגל קסמים של טירוף בפרקט, שמוביל לטירוף ביציעים, שמדליק בחזרה את הפרקט.
במחזור הבא – זמן נקמה – חוזרים לרוממה בחיפה, שהעירה אותנו מחלומות הפיינל פור עונה שעברה. נקווה שהפעם עם גלאן רייס, שיקבל את השחרור המיוחל מהפיליפינים (לא צריכים לערב את מירי רגב בעניין? רק שואל). לשמחתנו, דיברתולומאו מככב עכשיו בצהוב על הפרקט של יד אליהו ולא בירוק על הכרמל.
