ספורט

אמו של אלוף אירופה מחולון: "קשה להיות אמא של ספורטאי מצטיין"

"נאלצנו להוציא אלפי שקלים כדי שיהיה אלוף, ימשיך במסע המופלא ויקטוף תארים", אומרת ריקי סאץ, שבנה נמנה על האקרובטים אלופי אירופה מחולון
מאת: יורם לוי

לא הרבה יודעים, אבל אלופי אירופה באקרובטיקה הם ארבעה ספורטאים מחולון. זו הפעם השנייה ברציפו שהם זוכים בתואר אלופי אירופה, והפעם לא רק שקטפו את האליפות אלא גם שלוש מדליות זהב בכל קטגוריה. על רביעיית הבנים מהפועל בגין חולון, בני 22-18, המתאמנים יחד כבר כעשר שנים יחד וזוכים להכרה באירופה ובעולם, נמנים: דניאל אורלביץ ולידר דנה, שני חיילים המשרתים בצה"ל, ינאי כלפה, חייל משוחרר, והצעיר מביניהם, אפי (אפרים)  סאץ, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר הצבאי הולץ.

צפו ברביעיית האלופים מחולון: 

הנערים הללו עובדים קשה כדי להגיע להישגים כה משמעותיים, הם מתאמנים אצל המאמן אמיר מוזס מדי יום כארבע-חמש שעות ולפני תחרות, הם מקדישים את רוב זמנם לאימונים. להצלחתם שותפים כמובן ההורים, שתומכים בספורטאים הצעירים שנים ארוכות.

על התמיכה ועל הקושי של הורים לספורטאים, מספרת ריקי אמו של אפי סאץ, שאומרת: "לא קל להיות אמא של ספורטאי מצטיין – אלוף. אנו נאלצנו להוציא אלפי שקלים כדי שיהיה אלוף רק שימשיך במסע המופלא ויקטוף תארים".

ריקי מתארת את ההתמודדות ואת גודל ההשקעה בילד ספורטאי: "אנשים לא מבינים, אך ההתמודדות של ספורטאים אלופים היא התמודדות של קושי פיזי ולעתים גם התמודדות רגשית עצומה לפני כל נסיעה לתחרות. הבנים האלה לא רק מתאמנים שעות ארוכות מדי יום, הם גם מצטיינים בלימודים ויוצאים לתחרויות ולהופעות בארץ ובעולם. הם נדרשים למשמעת ברזל הן בתזונה, הן בכושר והן בצייתנות לצוות המאמנים".

עד כמה אתם מעורבים בקריירת הספורט של הילדים?

"אנחנו, ההורים, משתדלים להיות שם בשבילם בכל עת, הן בליווי לאימונים, רופאים ופיזיותרפיה, כי הם נפצעים לעתים קרובות. לכולנו יש עוד ילדים ואנו נאלצים לעשות ויתורים עם הילדים האחרים במשפחה וויתורים אישיים שלנו כדי שהבנים יוכלו להתפתח בלי כל הפרעה".

 

אתם נוסעים איתם לתחרויות?

"בעבר נסענו איתם כמעט לכל תחרות, אבל היום, כשהם בוגרים יותר, אנחנו מרותקים לאינטרנט וצופים בתחרות בשידור ישיר. בימי התחרות אנחנו משתדלים לעודד מרחוק ולשלוח להם אנרגיות חיוביות, מעודדים בשעת משבר ומחבקים מרחוק בזמן ההצלחה".

איך זה מרגיש לעודד מרחוק?

"אני לא יכולה לתאר את התחושה של אמא שהילד שלה נמצא רחוק ממנה ועובר חוויה עוצמתית, ולא בכל פעם יש את האפשרות להיות איתו וללוות אותו. בימי התחרות כל-כולי נמצאת שם ברוחי, ופיזית אני כאן, מנסה לדלות מידע, פרטים ותמונות ומנסה לא להפריע לריכוז אלא לחזק מרחוק ולהתפלל להצלחה. כשהילד שלי עולה למשטח, הדופק נעצר. המתח וההתרגשות בשיאם, ורק לאחר שכל המתחרים מסיימים ואני יודעת את המיקום, רק אז אני נושמת לרווחה ונרגעת ומצפה כבר ליום השני לתחרות".

בכל תחרות מתחרה רביעיית האקרובטים בשלוש קטגוריות, כאשר בכל תרגיל יש גמר. "אני עוברת כמה וכמה פעמים את התחושות שתיארתי ורק אחרי שהילדים חוזרים ארצה", מספרת ריקי, "ההורים יכולים לישון בשקט ונרגעים קשה לי לתפקד בימים אלה. אנחנו הורים עובדים אבל בשבוע התחרות אין עם מי לדבר".

מי מממן את האימונים, הנסיעות, הציוד וכיו"ב?

"כשהילדים היו בדרגות נמוכות יותר, לא היה לנו מימון מטעם האיגוד, וההורים מימנו כל נסיעה לחו"ל. מדובר בשיים-שלוש טיסות בשנה. בנוסף, ההורים התבקשו לממן את הביגוד שעולה כ-3,000 שקל לכל בגד. יש בתחרויות הללו שלושה תרגילים ולכל תרגיל בגד ייצוגי משלו. גם האירוח בבתי המלון, הציוד הנלווה, מדים ייצוגיים של המדינה – הכל היה ממומן על ידינו, ההורים. בהמשך, ככל שהילדים התבגרו, עלו לדרגה הבכירה והביאו תוצאות מדהימות, האיגוד החל לקחת אחריות ולדאוג לכל הצרכים של הילדים הבוגרים".

לסיכום אומר ריקי, אמא של אלוף: "אני גאה בבני ובחבריו שהביאו כבוד עצום לעיר חולון ולמדינת ישראל, אך עצוב מאוד שכיוון שזהו ענף לא אולימפי, מדינת ישראל לא מפרסמת ולא מעודדת את ההישגים העצומים של הספורטאים הצעירים האלה, הישגים שלא נראה כמותם גם בענפים אולימפיים".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר