תשע שנים אחרי הזכייה הראשונה בגביע המדינה, כדורסלני הפועל חולון עשו זאת שוב: 84:86 מול מכבי תל אביב, בעקבות סל ניצחון של כוכב העל גלן רייס 1.6 שניות לסיום. הגביע הגיע אחר חצות לחולון בתהלוכת גדולה של אוהדים שהשתתפו בהמוניהם בהפנינג ענק עד לשעות הקטנות של הלילה, שנערך במתחם בלה פארק.
גם ראש העיר חולון, מוטי ששון, השתתף בחגיגות ובשלב מסוים נטל את המיקרופון ואמר לאוהדים: "בתחילת העונה, כשנפגשתי עם השחקנים, אמרתי לכל שחקני הרכש שהם ירגישו כאן כמו בית, שהפועל חולון זו משפחה, קבוצה שמחוברת לעיר ולתושביה. לחולון יש את המאמן הכי טוב בארץ, הבעלים הכי טוב בארץ והקהל הכי הכי טוב שיכול להיות. זכינו היום בשלושה גביעים: שני גביעים בליגת התיכונים בכדוריד, בנות ובנים, וגביע המדינה בכדורסל. אין כבוד גדול מזה".
מאוחר יותר אמר ששון: "אני נרגש וגאה בהישג האדיר של הפועל חולון ובשמחה הרבה שהעניקו השחקנים לתושבי העיר. אני גאה בהפיכתה של הפועל חולון לקבוצה מובילה בכדורסל הישראלי, ונהנה פעם אחר פעם לראות כיצד הפך היכל טוטו חולון אבן שואבת למשפחות, להורים ולילדיהם תושבי חולון, שמגיעים באלפיהם לעודד את הקבוצה בכל משחק. ברכות חמות לשחקנים הנפלאים ולמאמן דן שמיר, להנהלת הקבוצה, לבעלים שלמה אייזיק על תרומתו החשובה לקבוצה ולעיר – וכמובן לאוהדים הטובים בישראל, שהם חלק בלתי נפרד מההצלחה". ששון יזמין בימים הקרובים את הקבוצה לקבלת פנים בלשכתו לרגל הזכייה.
מחזיק תיק הספורט בחולון, קובי זיתוני, הוסיף: "הפועל חולון בכדורסל היא חלון הראווה של העיר. נכון שמדובר בקבוצת ספורט, אבל הכבוד והגאווה שהיא מביאה לעיר ולתושבים חצו מזמן את הספורט נטו. מדובר בקבוצה שתושבי העיר מחוברים אליה בלי הבדלי גיל, גאים בה ונהנים מאוד מההצלחות שלה".
ג'ו אלכסנדר: "מרגיש כמו בבית"
צילום: עודד קרני
גביע המדינה בכדורסל הוא של הפועל חולון, ובצדק רב. ההצגה של חולון אמש בגמר הגביע מול מכבי תל אביב הייתה לכיוון אחד בלבד: ניצחון וזכייה. למרות המאבק הצמוד, חולון הוליכה במשחק במרבית שלביו. גם כאשר מכבי התעוררה וניסתה לעלות ליתרון משמעותי, שחקני חולון היו שם כדי לחזור ולקחת את ההובלה.
התחזית שהתגשמה ועם מלוא הכבוד לכל אחד משחקני חולון, הרי את הגביע הביא במו ידיו כוכב העל של הכדורסל הישראלי, גלן רייס. זה לא רק סל הניצחון שקלע 1.6 שניות לסיום, לא רק 26 הנקודות שלו, לא רק הדיוק מהקו ומשחק ההתקפה המעולה – חולון קיבלה במשחק את רייס קבוצתי ומרוכז. הוא לא ירד מהפרקט, קיבל סיוע מצוין מגיא פניני שזהר מול האקסית שהורתה לו את הדרך החוצה עם 15 נקודות והתלכיד החולוני היה טוב יותר מזה של תל אביב.
חולון התייצבה למשחק ללא קורי וולדן הפצוע, ה"אס" ההגנתי של הקבוצה, והמאמן דן שמיר, שהסתפק הפעם ברוטציה קצרה, אמר: "לזכות בגביע זה משהו מיוחד, לזכות עם חולון זה משהו עוד יותר מיוחד. זו זכייה מתוקה במיוחד אחרי שבדרך, ניצחנו את הפועל ירושלים ומכבי תל אביב. גלן רייס היה על הפרקט בלי שניה אחת של מנוחה, כי זה מה שחשבתי שצריך להיות".
זה היה הגמר השביעי של חולון. למעט הזכייה היחידה בעונת 2009 אחרי ניצחון עם ה'באזר' על מכבי חיפה (שלשה מטורפת של בריאן טולברט), הפסידה חולון בגמר חמש פעמים וכולן מול מכבי תל אביב – עד הניצחון אמש – הפסד ראשון למכבי תל אביב בגמר אחרי שמונה זכיות רצופות.
ג'ו אלכסנדר שזכה עם מכבי תל אביב בשני גביעים, אמר לאחר המשחק: "לזכות הפעם עם חולון זה הרבה יותר מרגש ומיוחד. לזכות מול מכבי תל אביב, זה עוד יותר מיוחד. אני מרגיש בחולון כמו בבית, אווירה מדהימה, דואגים אחד לשני, אנחנו קבוצת כדורסל שהיא משפחה".
רוצים להישאר מעודכנים?
האוהדים עצבניים: מחפשים כרטיסים
צילום: עודד קרני
ביומיים שלפני המשחק, אוהדי חולון זעמו על שהוקצו להם 4,200 כרטיסים בלבד. "מה הסיפור הזה?", אמר דניאל, אוהד הקבוצה, "זו הייתה חוצפה שאין כדוגמתה. הקצו לנו 4,200 כרטיסים וברור שהדרישה גבוהה הרבה יותר. אמרו לנו שהשאירו 2,200 כרטיסים למוזמנים ובעלי תפקידים. זה הרי בא על חשבוננו, האוהדים, אלה כרטיסים שאמורים להיות מיועדים לנו ולאוהדי מכבי. ביום המשחק פגשתי המון אוהדים שחיפשו כרטיסים, היו מוכנים לשלם כל סכום, אבל לא היו. בקבוצות שלנו בווטסאפ רצו המון הודעות, אוהדים שהיו להם כרטיסים ניסו לעזור לאחרים. במקום להתעסק בהתלהבות וציפייה לקראת המשחק, חיפשנו כל הזמן עוד ועוד כרטיסים".
"אני אוהד של הקבוצה אבל אין לי כרטיס מנוי", מספר שי, "הבטחתי לבן שלי שאם עולים לגמר, אנחנו שם בהיכל. קשה לתאר את האכזבה הגדולה כשלא הצלחתי להשיג כרטיסים".
האוהדים הרבים שנותרו ללא כרטיסים, נאלצו לצפות במשחק בכל מקום אפשרי בעיר. לירן, אוהד הקבוצה שלא השיג כרטיסים למרות כל מאמציו, מספר: "יש כרטיס אין כרטיס, החבר'ה התארגנו מהר. היו חברים שהזמינו אליהם אחרים לצפות יחד, היו כאלה שהלכו לפיצוציות ומסעדות בעיר וראו יחד, העיקר היה לצפות יחד – ולקבל את האווירה. נכון, זה לא כמו בהיכל, אבל זה מה שאפשר היה לעשות".
