מחר (שבת) ייערך קרב על פסגת ליגת העל בכדורגל, כשמכבי תל אביב תארח את הפועל חדרה. חולון היא עיר שיכולה להתגאות בהרבה דברים, אך כדורגל הוא לא אחד מהם. למרות זאת, יש לעיר נציג בגוב האריות של הכדורגל הישראלי – מקס גרצ'קין.
"אני משחק כדורגל מאז שאני זוכר את עצמי", מספר גרצ'קין. "שיחקתי בשכונה ליד ביתי. באחד הימים כשטיילתי עם סבתא שלי, פנה אליה בחור מבוגר ושאל אותה, 'מי זה הילד הזה' לאחר שצפה בי משחק בכדור. הוא אמר לה שהיא חייבת לרשום אותי למסגרת מקצועית וכבר ביום למחרת הלכתי עם סבתא לאימון הראשון בצפרירים, הייתי בן שבע".
"סבתא רשמה אותי לצפרירים חולון"
גרצ'קין, תושב חולון, גדל בקבוצת צפרירים המקומית ועבר בגילאי הנערים למכבי תל אביב. כעת הוא מושאל להפועל חדרה הצנועה ויתמודד לראשונה בקריירה מול המועדון שבו גדל. "היה לי כיף", הוא נזכר בתקופה שלו בצפרירים חולון. "התגוררתי במרחק הליכה מהמגרש ברחוב ההסתדרות. הייתי רק מחכה לאימון ומסתובב עם נעלי פקקים ברחוב. בין האימונים הייתי משחק עם חברים בשכונה. זו אחת התקופות היפות בחיי ואני לעולם לא אשכח אותה", הוא מספר.
מה אתה חושב על מועדון צפרירים חולון?
"הוא מאוד יקר לליבי, עברתי שם שנים יפות וגם מהתקופות הפחות טובות למדתי. הייתי קפטן ברוב קבוצות הגיל שבהן שיחקתי וזה לימד אותי המון. יש לצפרירים בסיס טוב, אבל משהו שם הלך לאיבוד לאורך השנים וחבל. זה מועדון שהיה בליגת העל והידרדר לליגה ג', יש הרבה שחקנים טובים שהתפספסו בדרך".
למה לדעתך זה קרה?
"אין בחולון תנאים בסיסיים להצלחה. ההשקעה בכדורגל נמוכה וזה בא לידי ביטוי בתשתיות, במגרשים, בתקציבים, בדברים הכי קטנים כמו איכות הדשא ורמת הציוד. כל אלה מובילים לרמה מקצועית נמוכה. בתור אחד שגדל פה, אני יכול להגיד לך שיש כאן אנשים שרוצים להשקיע את הלב שלהם כדי לקדם את הכדורגל בעיר ולהפוך למקצוענים. אני לא יודע מי אחראי על זה, אבל פשוט מונעים מהם לממש את הפוטנציאל שלהם".
אילו צעדים ניתן לבצע כדי לשפר את רמת הכדורגל בעיר?
"מבחינת מוסדות החינוך, אפשר לקחת כדוגמה את תיכון קוגל שבו למדתי. הוא משלב את הכדורגל בשעות הלימוד כחלק ממגמת הספורט וזה תורם מאוד לשחקן צעיר. מבחינת המועדונים, חייבים להרים את הרמה המקצועית, ליצור אקדמיות הכוללות מגורים שבהן השחקן יוכל ללמוד, להשכיל וגם להתאמן. זה דורש השקעה, אבל רק בדרך הזאת נגיע לתוצאות".
יכול להיות שהפוקוס הוא רק על כדורסל?
"קבוצת הכדורסל מצליחה וזה טבעי שילכו בעקבות הצלחות, אבל צריך גם להסתכל על הצד השני של המטבע. הכדורגל גוסס בחולון, הקבוצות נמצאות בליגות נמוכות ודווקא הן צריכות את העזרה ולא קבוצת הכדורסל. יש בעיר כל כך הרבה אנשים שאוהבים כדורגל ומגיע להם קבוצה עירונית ראויה".
בגיל 15 עבר למכבי תל אביב. על המעבר הלא פשוט הוא אומר: "החלטתי לעזוב את הקבוצה לאחר שמונה שנים שבהן התפתחתי כשחקן ותרמתי למועדון. רציתי להתקדם לקבוצה גדולה והיו מספר הצעות על הפרק. בסופו של דבר בחרתי במכבי כי מגיל קטן חלמתי לשחק שם".
איך התבצע המעבר?
"היה מעבר לא פשוט, צפרירים דרשו על כרטיס השחקן שלי סכום כסף לא קטן. היה מו"מ בין המועדונים והעיסקה נסגרה. אני רוצה להודות לצפרירים על כל השנים היפות, למכבי על כך שהשקיעו והאמינו בי ולזיו אריה המאמן שנלחם עבורי ורצה אותי בקבוצה".
גרצ'קין שימש לאורך השנים כקפטן בנוער של מכבי. לאחר שהגיע לגיל בוגרים, הוא הושאל לרמת השרון ולבית"ר רמלה וכעת הוא משחק כאמור בחדרה, במקום הראשון בליגת העל. "קשה להשוות בין חדרה לחולון מבחינת כדורגל, כי ההשקעה שם עצומה לעומת חולון", הוא אומר ומתאר את הקשר החזק שנוצר בעיר בעקבות הצלחת הקבוצה: "הכדורגל מקרב בין תושבי העיר ומשפיע לטובה. זה הדבר המרכזי, אני מסתובב ברחובות ואנשים מבקשים חתימות ותמונות. כולם מחייכים ומגיעים במספרים גדולים למגרשים. ראש העיר נפגש איתנו מספר פעמים, הוא סיפק הרצאות שונות כדי להעשיר אותנו בידע. זה ממש כיף להגיע ולשחק במקום כזה".
מה וסדר היום שלך ככדורגלן בליגה הבכירה?
"העבודה היא יומיומית וכוללת אימונים, שינה ותזונה נכונה. אני עושה את המקסימום כדי להתקדם מקצועית ולעזור לקבוצה בשבת. מבחינה אישית, אני עובד עם מאמן ותזונאי מחוץ למסגרת הקבוצה ומבצע 14-10 יחידות אימון בשבוע".
למה לא עברת לגור בחדרה?
"אין ספק שזה היה הרבה יותר נוח לעבור לשם. למרות הנסיעות והמרחק הרב שאני עושה כל בוקר, נשארתי לגור בחולון, אני בנאדם משפחתי. ומעדיף להישאר עם המשפחה והחברים בבית, זה המקום שבו גדלתי ואותו אני אוהב. המטרה שלי בכדורגל זה לקרב בין אנשים וליצור אחווה משותפת באמצעות המשחק, חבל שאני לא יכול לעשות זאת בעיר שלי".
