לא יודע איך אתם, אבל פגרת הקיץ עושה לי רע. כן, קראתם נכון: רע לי, משעמם לי ואני מחכה בקוצר רוח לשריקת הפתיחה של העונה הבאה. כי מה לעשות, כזה אני. לא יכול בלי כדורגל בפרט, לא יכול בלי ספורט בכלל.
אז נכון, חופש, נופש, ים, שמש, חול זהוב, חשמל באוויר, אבל לי? רע. עוד בהיותי שחקן על כר הדשא, שנאתי את היציאה לפגרה.
משריקת הסיום של העונה, כבר חיכיתי למועד חידוש האימונים לקראת העונה הבאה. "מומחים" אמרו לי שזו בעצם הפרעה. "כל דבר צריך להיגמר מתי שהוא, כל חופשה היא ברכה. נופשים קצת ובאים טריים ורעננים לעונה הבאה". תבואו אתם טריים ורעננים לעונה הבאה", אני עונה להם, "סוף שבוע בלי כדורגל הוא מבחינתי אוכל לא טעים, ארוחה בלי תבלינים.
אז מה עשיתי ואיך ביליתי בפגרה? כדורגל כמובן, בים, קט רגל במגרשי הכדורגל השונים ברחבי בת ים עם החברים הטובים והכי הכי: להיזהר שלא להיפצע.
אבל אל תדאגו כי אני עצמי ממש לא דואג: תכף מתחילה העונה הבאה.
