אמש (מוצ"ש), רגע אחרי הניצחון הדחוק על עירוני אשדוד (84:88), נשמו בקבוצת הכדורסל של הפועל חולון לרווחה: שני משחקים בתוך שלושה ימים נגד שתי הקבוצות הכי חלשות בליגה – בשני המשחקים חולון דווקא התקשתה מאוד, לא הצליחה לגלות עליונות, נאבקה עד השניות האחרונות ובכל זאת – ניצחה. "יש לנו העונה אופי", אומר היו"ר איתן לנציאנו, "האופי הזה מצטרף לכל הטוב שיש בקבוצה וזה מעודד מאוד להמשך. לנצח משחקים צמודים, זו גדולה".
עוד לפני, כמה דקות אחרי סיום משחק הניצחון הביתי מול הפועל נהריה, התכנסה ההנהלה והמטרה: החתמתו לשנתיים נוספות של גיא פניני שמככב זו העונה השנייה במדי חולון. שני הצדדים מרוצים, פניני פורח בגיל 34 ועיקר, מנהיג על הפרקט ומחוצה לו. בדיוק מה שחולון חיפשה מאז שנות ה-80 כשהמנהיג היה ישראל אלימלך.
פניני. פורח. צילום: עודד קרני, באדיבות מנהלת ליגת ווינר בכדורסל
ואכן, הפועל חולון של העונה משלבת שני ניגודים. הצד אחד, קבוצה נטולת כוכבי על, עם סגל עמוק ורחב של שחקנים טובים ומחויבים אבל בהחלט בלי שחקנים דומיננטיים שבולטים במיוחד (דוגמת גלן רייס ג'וניור בעונה שעברה). הצד השני: הצלחה מרשימה על הפרקט עם מאזן של עשרה נצחונות מ-14 המשחקים העונה עד כה בליגה, מקום ראשון בטבלה (למרות שיש קבוצות אחרות עם משחקים חסרים), העפלה לחצי גמר גביע המדינה והצלחה מרשימה בשלב הבתים של גביע אירופה, עם סיכוי מצוין להעפיל לשלב הבא במפעל.
סוד ההצלחה פשוט מאוד: מאמן מנוסה שיודע לתת מענה לכל מצב, סגל רחב ועמוק שכולל שחקני ספסל טובים שעולים לפרקט ולא נותנים תחושה שהם בסך הכל מחליפים, יכולת אישית וקבוצתית טובה, התלהבות על הפרקט וכמובן, ביציעים. ויש עוד משהו: חולון יודעת לנצח העונה גם משחקים בהם היא מפגרת בתוצאה, גם כשהיא נמצאת לכאורה במצוקה לקראת הסיום אבל אז – מתאוששת ומנצחת. זה קרה ברבע האחרון מול נהריה ואשדוד, זה קרה מול אילת וזה קרה עוד לא מעט פעמים העונה. כבר אמרנו: קבוצה עם אופי.
מבחינה מקצועית, סוד ההצלחה של הפועל חולון העונה טמון בתפקוד השחקנים ובחלוקה בין השחקנים שעל הפרקט לאלה שעל הספסל. בהיעדר כוכב-על ושחקנים מובילים, המאמן דן שמיר גיבש חבורה לוחמת וביצע מהלך מנצח אחד: הסטתו של קורי וולדן לתפקיד הרכז. זאת, מאחר שבסגל החולוני אין העונה רכזים טבעיים. הצלחתו של וולדן בתפקיד מדהימה. מהר מאוד הוא לקח מנהיגות, החל להתרכז יותר בניהול המשחק והכי חשוב – מנצל את היד הטובה שלו באיום על היריבה ממרחק וחצי מרחק. יעילותו של וולדן באה לידי ביטוי בעובדה שכמעט בכל משחק הוא קולע ב"דאבל פיגר" (25 נקודות בניצחון במוצ"ש על אשדוד), מה שלא קורה אצל רכזים בגדר כלל מאחר והם פחות מאיימים על הסל ויותר עסוקים בחלוקת אסיסטים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בנוסף, ניהול המשחק של המאמן שמיר כולל חילופים רבים ושימוש גבוה הרבה יותר מהמקובל אצל קבוצות אחרות בשחקני הספסל. בכל משחק, מחלק שמיר את הדקות בין שחקנים רבים, מחליף שיטות משחק ושמירה ובכך יוצר לחץ מתמיד אצל הקבוצה היריבה שבמקום ליזום ולנהל משחק, עסוקה כל הזמן בהתאמת המערך שלה לשינוי בהיערכות החולונית.
נקודה מקצועית בולטת נוספת בחולון: כולם עושים הכל. לחולון את סנטר טבעי גבוה וחזק מתחת לסלים, מה שמחייב את את הפורוורדים, ולפעמים גם הגארדים, להשתתף במאבק על הכדורים החוזרים. מצב זה שכולם עושים הכל, מצופף את ההגנה החולונית ומקשה על שחקני היריבה לחדור לצבע. תוסיפו לכל אלה יכולת אישית וקבוצתית טובה, כאשר שחקן אחד נמצא בתקופה חלשה (שמחון בתחילת העונה), האחר מחפה עליו ביכולת מצויית (פניני) וחוזר חלילה.
ויש אלמנט נוסף שמאפיין את חולון לאורך שנים: ההתלהבות והלחימה. מדובר על תכונה שכל שחקרן רכש חולוני "נדבק" בה מהר מאוד לאחר הגעתו למדים הסגולים, ומי שאין לו את זה – לא שורד בסגל. מאז ימי אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור ומייקל קרטר בשנות ה-80, שחקני חולון מזנקים אחרי כל כדור אבוד על הפרקט, נופלים על השלטים ולעתים, מגיעים אפילו עד האוהד בקצה היציע. ככה זה היה תמיד בחולון וככה זה נמשך.
ההתלהבות הזו מקבלת תמיכה ועידוד מהיציעים מאוהדים נלהבים שמלווים את הקבוצה לכל מקום, גם באירופה, מרעישים עולמות מהיציעים ומהווים פרטנר בולט ביותר בהצלחות.
ומה אומר היו"ר, איתן לנציאנו? ״נכון זה לא נראה סקסי כמו העונה הקודמת ונכון שהכוכבים שלנו העונה הרבה פחות זוהרים, אבל הנשמה והלב זהים. השחקן הכי חשוב שלנו חתום אצלנו לנצח והכוונה לקהל האוהדים של חולוניה, קהל אוהדים מסור ונאמן שגדל ותופח עם השנים. מבחינתי, זה ההישג הכי גדול שלנו. אי אפשר להתעלם מהתוצאות עד כה שמראות על אופי ומסורת שנבנית כאן לאט ובטוח. אנחנו שוב בחצי גמר הגביע, באירופה ההישגים גדולים בהרבה מאשר בעונה הקודמת וגם בליגה – אנחנו במקום שרצינו. לסיכום: חולוניה שלנו כאן בשביל להישאר, לגדול ולצמוח״.
