לאחר שהפועל חולון הודיעה אתמול (שלישי) על עזיבתו של גוני יזרעאלי את הקבוצה לאחר ארבע שנים שבהן תרם לה רבות נפרד יזרעאלי מחבריו ומאוהדי הקבוצה במכתב פרידה נרגש, המובא בשורות הבאות כלשונו:
"אחים שלי, חשבתי אולי לא לכתוב, אבל בשעות האחרונות אני מקבל כל כך הרבה אהבה, אז למרות שזה יום בין הקשים בחיים שלי, אני מרגיש שאני חייב להיפרד מכם, למרות שזה כל כך קשה. אני חייב להתחיל מהסוף, להיות כנה ולשתף אתכם בהרגשות שלי. הדמעות לא מפסיקות לרדת ואני כל הזמן שואל את עצמי, למה נפרדנו?
"השנה היתה שנה פשוט מדהימה. נכון, היו עליות וירידות אבל עדיין היתה שנה טובה ומוצלחת ולמרות הרגעים הקשים שעברתי, עדיין ראו כמה אני מחויב לקבוצה ולמועדון. ברגע שראיתי אתכם מעודדים, הכל זז הצידה וראיתי אך ורק אתכם ואת טובת הקבוצה מול עיני. נכון, היו ימים שכעסתי והייתי מתוסכל אבל העדיפות שנצליח וננצח תמיד היתה מעל הכל. עשיתי כל שיכולתי, אם צריך לצעוק מהספסל ולעזור ואם צריך חיכיתי עד החמש דקות האחרונות של המשחק ורק אז נכנסתי (למרות שזה אחד הדברים הקשים והמתסכלים ביותר לשחקן, לשלוף אותך בגשם ולייבש אותך בשמש). למרות הכל, עשיתי הכל בשביל הסמל".
"אני חושב שדרכנו לא היתה צריכה להיפרד"
"אני יודע שבעסק הזה, הכל יכול לקרות. אבל אני באמת לא חושב שדרכנו היתה צריכה להיפרד. למזלי, במשחק האחרון בחיפה נשארנו אנחנו והיתה לי את ההזדמנות להיפרד. הרגשתי פשוט עצוב, הרגשתי שיכולנו יותר.
עכשיו אני רוצה להגיע לדבר הכי חשוב וזה אתם. בהתחלה, לא עבר חלק, לקח לכם זמן לעכל אותי, אפילו די הרבה זמן, ואתם יודעים מה? אני מסכים איתכם לגמרי: שחקן שצועק, מכוון את כולם, עושה פרצופים מוזרים ומפחידים, אבל בעיקר מאוד מצחיקים. אבל לאט לאט התחלתם להבין ולראות שהכל בא מתשוקה אדירה ומרצון לנצח, מטירוף שלא נשלט וממחויבות בלתי נגמרת. ואז שמעתי אתכם: 'גוני גוני' ועברה בי צמרמורת מטורפת בכל פעם מחדש.
"כשעברנו לאולם החדש כולנו חווינו, אני חושב, את האחת העונות הכי גרועות של המועדון. את ההפסד הארור לקריית גת לא אשכח לעולם, אך זה היום שחיבר אותנו לנצח מבחינתי. כל כך כעסתם, צעקתם וקיללתם. אני חייב להגיד שפשוט הבנתי אתכם. אבל אז, לאט לאט הקבוצה השתפרה קצת ושוב התקרבנו, והפעם הרגשתי שזהו, אנחנו משפחה! התחלתם להזמין אותי לאירועים שלכם – בר מצוות, חתונות, והרגשתי שאתם פשוט מקבלים אותי כמו שאני ועל זה אני כל כך מודה לכם".
"אוהבים אותך, אתה הסמל שלנו"
"אחרי המשחק מול נס ציונה שהשאיר אותנו בליגה, גם המקללים ניגשו אלי ואמרו לי שלמרות הקללות והצעקות, 'אוהבים אותך ואתה הסמל שלנו – אתה מסמל את חולון'. אני מודה אחים שלי בחיים לא התרגשתי ככה ועל הרגע הזה אני מודה לכם. אני מודה לכם על הכל. רגעים טובים, רגעים קשים, אהבה אין סופית שלכם. הגשמתם לי כל כך הרבה חלומות, תודה על הכל.
תרשו לי לסיים בתודות לכמה אנשים. אני בטח אפתיע אתכם, אבל אתחיל עם דן. אני חושב שדן הוא מאמן מצוין, והרצון שלי היה תמיד לעזור לקבוצה ולו. שמח שיצא לי לשתף איתו פעולה. היו הרבה רגעים טובים, תודה. עמית גולדיאן, האדם היקר לליבי, שתמיד האמין בי ותמיד ידע להרים אותי כשהיה קשה. כבר מתגעגע לאימונים שלנו, תודה אח. אחרונים, אבל אצלי הם תמיד ראשונים, שלמה אייזיק ואיתן לנציאנו. אני רק אגיד את זה: אנחנו משפחה תמיד, לא משנה מה, גם אם כועסים או מאוכזבים. אוהב אתכם ובטוח שניפגש עוד פעם. לכל הצוות העוטף את הקבוצה, ניר, רועי, גדי, מיקי, דיקי, יורם, גבי, עופר, עוז – תודה לכם. לא אשכח אתכם.
לסיום, תזכרו, אתם תמיד תהיו הבית שלי. גוני"
