תיאטרון חולון.
תיאטרון חולון.

אחרי שיפוץ ב-35 מיליון שקל, איך נראה תיאטרון חולון? צפו:

רגע לפני הפתיחה המחודשת, גיא תלם, מנכ"ל תיאטרון חולון על שיקולים פוליטיים בבחירת הצגות, מצוקת החניה ומאבק השכר של עובדי התרבות

פורסם בתאריך: 6.10.17 10:15

גיא תלם, מנכ"ל תיאטרון חולון בעשור האחרון, מאמין בהון האנושי וביחס של כבוד לאחר. הוא מרגיש את התחרות מתל אביב השכנה, נותן "פייט", נאמן לאיכות היצירות המועלות על במות התיאטרון ובסך הכל אופטימי לגבי הבאות. רגע לפני פתיחת המשכן המחודש לאחר שיפוצים ארוכים, הוא מתראיין לאתר "השקמה".

תלם. "נמנע מפרובוקציות"

לאחר שיפוץ שנערך כשנתיים וארבעה חודשים בעלות משוערת של כ-35 מיליון שקל, תיאטרון חולון יפתח את שעריו בדיוק בזמן לפסטיבל "צלילי ילדות" המסורתי הנערך בחול המועד סוכות. "זהו מבצע הנדסי ואדריכלי מורכב", מספר מנכ"ל התיאטרון, גיא תלם, "הרי הרבה יותר קל לבנות יש מאין, אך כאן היינו צריכים להתייחס לאילוצים בשטח".

צפו בתיאטרון חולון רגע לפני הפתיחה המחודשת:

היית מנכ"ל הקונסרבטוריון העירוני של תל אביב, מה ההבדל בעיניך בין תחום התרבות בחולון לבין תל אביב?

“שם הייתי עדיין בתחום התרבות, אך יותר בשדה החינוכי של התרבות. לא צריך אותי בשביל לדעת שמה שחולון עשתה בשני העשורים האחרונים בתחום התרבות זו תופעה שאין לה אח ורע; גם בהיקפים וגם באיכויות. אי אפשר להתחרות בתל אביב, שנחשבת לבירת התרבות וחולון לא מנסה להתחרות בה, אבל גם אם נשווה ביניהן, לתל אביב לקח הרבה יותר זמן. יש שם תיאטראות שפועלים מראשית המדינה או אפילו מעט אחרי הקמתה, כלומר כשבעה עשורים. חולון הגיעה לעשייה ולתנופה תרבותית ענפה בשני עשורים בלבד וזה בהחלט יוצא דופן".

יצרתם הרבה פסטיבלים ייחודים לעיר חולון שמגיעים לצפות בהם גם מבחוץ. פסטיבל "צלילי ילדות", פסטיבל "ימי זמר" ופסטיבל "אישה" הם המוכרים מביניהם, ובכל זאת, יש קרבה פיזית בין חולון לתל אביב ויש מי שמעדיף לצרוך תרבות בתל אביב. איך מתמודד התיאטרון עם התחרות מול התיאטראות בתל אביב?

"בתחום התיאטראות בפרט ואמנויות הבמה בכלל, יש תחרות מתמדת. אם נבחן את העולם הזה במונחים של כלכלה, אז זהו שוק תחרותי מאוד. יש היצע עצום בכל מדינת ישראל, ובגוש דן ובמרכז בכלל, וכתוצאה מכך התחרות היא אינטנסיבית, אבל אני חושב שאנחנו עומדים בה יפה. עכשיו זהו עיתוי טוב לבחון את הדברים, כי כשהתחלנו את השיפוץ, הקטנו את היקף הפעילות שלנו ופיזרנו את המופעים בין מתחמי התרבות השונים בעיר שאירחו אותנו. מראש הבנו שעל חלק גדול מלקוחותינו לצרוך את שירותי התרבות במקומות אחרים וזה לגמרי בסדר. סימן השאלה הגדול היה מה יקרה כשנודיע על חזרה. למרות שתמיד שומעים מהקולגות על ירידה בהיקף צריכת התרבות, היום אנחנו עומדים עם אותם המספרים שהיו לנו לפני היציאה לשיפוץ. משמע, יותר מהכפלנו את לקוחותינו בעונה הנוכחית לעומת העונה הקודמת, אז בסך הכל אני אופטימי. התחרות קיימת ומורגשת, אבל אנחנו מתמודדים איתה טוב".

תיאטרון חולון. "המשרדים לא שופצו"

כבוגר האקדמיה הישראלית למוזיקה במגמת קומפוזיציה ותורת המוזיקה. אתה מנסה להכניס גם יותר מופעי מוזיקה לרפרטואר?

"מוזיקה ככלל יש לא מעט. בפסטיבל 'צלילי ילדות' אנחנו מקפידים על איכות התכנים המוזיקליים שילדים נחשפים אליהם בגיל צעיר מאוד. פסטיבל 'ימי זמר' רק הלך והתרחב והפך לחגיגה מוזיקלית גדולה. אנחנו מקפידים על הסטנדרטים של החומרים בפסטיבלים. לצערי, בכל הקשור למוזיקה אמנותית או מוזיקה תזמורתית, יש תופעה גלובלית של ירידה. עשינו הרבה אקספרימנטים שונים, למשל עם תזמורת חיפה, ירושלים, סימפונט רעננה, גיל שוחט, הקונסרבטוריון תל אביב ובוודאי שלא נפסיק לנסות ומקווה שנצליח".

ציינת לטובה את היקף התרבות בחולון, האם ייתכן שתקציבי התרבות בעיר באים על חשבון תקציבים בתחומים אחרים?

"זהו דיון רחב עם הרבה צדדים. הציבור ניזון לפעמים מדיסאינפורמציה מכל מיני סיבות. יש כל מיני כוחות וזרמים בעיר, כמו בכל עיר ובמדינה בכלל, שיש להם אינטרסים לקדם דעות כאלו ואחרות. זוהי הזדמנות אולי לצייד את הציבור במידע שהוא לא תמיד נחשף אליו. אז כשמתייחסים לעלות השיפוץ, צריך להבין שלעירייה יש שני מרכיבים בתקצוב: יש את התקציב השוטף שמשמש את העירייה לפעילות השוטפת, כמו שירותי החינוך, התברואה התרבות וכדומה. יש תקציב, שהוא נפרד לחלוטין ובלתי תלוי לחלוטין, שנקרא 'תקציב הפיתוח'. זהו תקציב המשמש את העירייה אך ורק לפעילויות של בינוי ושיפוץ, והחוק לא מאפשר בשום צורה לערב בין שני התקציבים האלה. אלה הכללים של משרד הפנים ושל הרגולטור שמפקח על הרשויות ויש הפרדה מוחלטת. לכן, כשמדברים על עלות שיפוץ של תיאטרון זה לעולם לא יבוא על חשבון מועדוניות שצריך להפעיל, קייטנות או עוד מורות ועובדי חינוך – אלה הם שני תקציבים נפרדים".

האם בתקציב השוטף, בנתח המיועד לתרבות, יש יחס גבוה יותר שמשפיע על תחומים אחרים? האם קיים איזון?

"כיוון שחולון עשתה בעשורים האחרונים עבודה מצוינת בתרבות ומאחר שהתרבות יושבת במקום טוב בתודעה של העיר, יש לכך השפעות לטוב ולרע והתרבות סופגת אש. אין לי מספרים או נתונים אצלי, אבל אני כן יכול לומר על סמך זיכרון מישיבות שאני נוכח בהן בעירייה, ואלה נתונים שחשופים לציבור, שההשקעה העירונית בתרבות היא שליש או רבע מתקציב החינוך לדוגמה. אלה הם סדרי הגודל, אך התרבות יותר נדונה, מתוקשרת ומדווחת אז היא גם סופגת יותר אש. מנקודת מבטי, אם בוחנים נתונים, עשייה ועובדות, אני לא חושב שהעשייה התרבותית באה על חשבון דברים אחרים. כמו בכל מקום יש תחומים שניתנים לשיפור וגם בתרבות יש מה לשפר".

כאשר מתקיים מופע בתיאטרון, מצוקת החניה היא חמורה. איך אפשר, אם בכלל, להקל על תושבי השכונה בעניין? ובכלל, שיפצו את התיאטרון, השקיעו כספים, איך לא נתנו את הדעת על חניה מוסדרת?

"ראש העיר נתן הנחיה לצאת לתכנון של חניון ויש תכניות כאלה. היו מפגשי עבודה עם האגף להנדסת העיר לגבי חניון תת קרקעי. הבעיה היא שבלתי אפשרי לתכנן חניה מתחת למבנה ישן שהיסודות לא הוקמו לחפירה תחתיו. יחד עם זאת יש תכנית להקים חניון תת קרקעי בן 600 מקומות חניה בהיקף התיאטרון מתחת לרחוב השומרון ומתחת לגינה, אך מדובר בהשקעה של עשרות מיליונים – עלות דמיונית לביצוע. כרגע, התכנית נמצאת בתכנון אבל גם אם מחר תצא הנחיה להוציא אותה לפועל, מדובר בעניין של שנים מבחינת אישורים, ועדות, משרד התחבורה, אישורי כניסות ויציאות וחשיבה על הרכבת הקלה שאמורה להיכנס לשיקול בעניין הזה, כך שמדובר בשנים. במקביל, אנו מנסים ליצור מצב שיתמרץ ויעודד מבקרים לחנות בחניון צפרירים, המוכר כחניון הקאנטרי. הגענו למסקנות שיש להשקיע בשילוט לשם ולהוסיף תאורה. בפסטיבלים ובאירועים המוניים אנו נמשיך לחסום בשיתוף המשטרה ולאפשר רק לתושבי העיר לחנות. זו בעיה כאובה שהדרך לפתרון אליה לא קל, אך אנו נותנים עליה את הדעת".

"התיאטרון נחלץ מהגירעון"

אחרי תקופה ארוכה של שיפוצים וחזרה למשכן, איך אתם מתכוונים להחזיר את הקהל למתחם?

"בכל האמצעים הישנים: שיווק, טלמרקטינג, אינטרנט, טפסים שחלקים, שילוט, פנייה למאגר הלקוחות הוותיק, הודעות טקסט ולפעמים גם טלוויזיה. אנו גם מאמינים שאחד ההיבטים המשמעותיים הוא השירות: אנו מטפחים פה צוות לאורך שנים ומקפידים על ההון האנושי, כי מעבר לעובדה שאנשים רוצים לראות הצגות, נעים להם לפגוש אותם הפנים שמקבלות אותן בסבר פנים יפות. זה גם היה הבריף לאדריכל: שהמקום הזה הוא בית וצריך שיהיה נעים לחזור אליו, אך מעבר לכך שתהיה בו תשתית לדורות הבאים. בית שמזמין אנשים להיכנס אליו, להישאר לשהות בו, בית שמכבד אותם. אם תשימו לב: כל האגף שמאחורי הקלעים – המשרדים – לא שופץ כלל. אגורה לא יצאה על שיפוץ שהוא לא נטו לרווחת הציבור ואני חושב שאנשים מרגישים זאת ונעים להם להגיע לכאן".

לאורך השנה האחרונה המנהל האמנותי של המדיטק ושלושה סמנכ"לים התפטרו, אוצרי מוזיאוני הקומיקס והעיצוב עזבו ו450 עובדים מצויים בסכסוך עבודה. היתה תקופה שניהלת באופן זמני במקביל לתיאטרון גם את המדיטק. אתה כבר עשור בתפקידך, איך הרגשת בתוך כל הטלטלה הזא עוברת?

"ברמה האישית, זה היה אתגר גדול ומעניין. מטבעי אני נהנה להיות במקום שיש בו משבר ושצריך למצוא פתרונות. מראש היה ברור שאני מגיע לזמן קצוב. אני לא רוצה להיכנס לניתוח פוליטי של מה שקרה אלא אציג את הדברים מזווית אחרת: חולון עשתה מהלך יוצא דופן בהיקף הפעילות שהיא יצרה בטווח מאוד קצר, והארגונים שפועלים בה וחטיבותיה הם ארגונים צעירים מאוד. תיאטרון המדיטק קיים בסך הכל 13 שנה ומוזיאון העיצוב שש שנים. אז מי שמנתח את הדברים דרך פריזמה של מנהל עסקים ודרך מחזור חיים של ארגון, יידע לומר לכם שכל ארגון שצומח, ובוודאי ארגון שצמח במהירות שכזו, יש בו מחלות ילדות שצריך לטפל בהן. צריך לחזק יסודות שנבנו ומתגלות בעיות שצריך לפתור אותן. הגיע שלב שצפו בעיות ועכשיו הגיע שלב הפתרונות. זה לא סוד שגם נכנסו רשויות לבדוק ומבקר המדינה בדק באופן מסוים. שכר העובדים, שלא עלה במשך ארבע שנים, עלה במשא המתן לפסים חיוביים ועכשיו יש תהליך של ריפוי. בין העובדים שמרוויחים מעט, יש גם מי שמרוויח יותר מהמקובל, לכן אי אפשר להכליל, אבל הכיוון חיובי ואני מאמין שבסופו של דבר יגיעו להסכמות".

אפרופו דו"חות ובדיקות, גם אתה נכנסת לתפקיד בעקבות דו"ח ביקורת שהזמינה העירייה ובו הומלץ למנות אדם עם רקע מהתחום העסקיכלכלי, שיפעל לצד ועדת רפרטואר. מה הדבר הראשון שהיה חשוב לך לייצב?

“אני חושב שבשנים הראשונות שלי כאן עיקר המאמץ היה לבסס מערך אדמיניסטרטיבי  שיודע לעבוד ולתפקד נכון, בעיקר בפן העסקי, אבל לא רק. בסופו של דבר ולמרות שהארגון הוא ללא מטרת רווח, כל ארגון עסקי חייב לעבוד מסודר עם תכנית עבודה עסקית כלכלית, להיות מסוגל לתכנן נכון, למדוד נכון, לבקר את עצמו לאורך השנה ועל אחת כמה וכמה לזכור שאלה הם כספי ציבור. כשהגעתי, התיאטרון היה בגירעון רציני, והודות לצוות נהדר שעובד איתי, התגברנו עליו. יש אפילו רשויות שמגיעות ללמוד מאיתנו".

האם אי פעם בחרת שלא להביא הצגה מסוימת בשל חשש לפגיעה ברגשות ציבור מסוים או בשל תפישה פוליטית כזו או אחרת?

"אם אני בוחן את העבודה שלנו לאורך הזמן, גם אם לא באופן מכוון, אנחנו בהחלט מנסים להימנע מפרובוקציות שעלולות לפגוע בקהל כזה או אחר".

שרת התרבות מירי רגב נוקטת בקו לוקאל-פטריוטי וגם פחות מעודדת עירום, למשל. האם לתיאטרון יש קו משלו או שהוא מתיישר עם הקו של השרה?

"אנו משתדלים לא לפגוע ברגשות הציבור רק בשם הפרובוקציה, וזה בא יד ביד עם רגישות ותודעת שירות. יחד עם זאת, אמנות זקוקה לחופש ביטוי והעלינו תכנים נועזים בפסטיבלים. אמנות היא הביטוי האולטימטיבי של חופש הביטוי ועליה לאפשר לאמן לומר כל מה שהוא רוצה; פעמים רבות גם לבקר את השלטון. לדוגמה, הסטודיו למשחק שלנו, בשנת פעילותו האחרונה, העלה את 'מלחמה', הצגה קשה וביקורתית שעוסקת גם בכיבוש, ולא נרתענו לרגע. המדד היחיד, בסופו של דבר, הוא האם זו הצגה טובה. אם זו רק ביקורת ופרובוקציה, אך היצירה אינה מספיק טובה, אין לה הצדקה. יש מנהלים אמנותיים לפסטיבלים, כל יצירה נבחנת ברצינות וכך מחליטים".

אם תיאטרון "אל מידאן" (תיאטרון ערבי שבעבר השרה רגב הקפיאה את תקציביו) ירצה להציג בתיאטרון חולון, תאפשרו לו?

"כמו שאמרתי, יש בחינה של התכנים והמדד היחיד הוא איכות היצירה והביצוע שלה. אני לא מכיר את התכנים והאיכות של אותו תיאטרון, מלבד מה שקראתי בעיתון על הסכסוך סביב התקציב. פעמים רבות התקשורת מבליטה ומעצימה קונפליקט אבל אני לא באמת יודע מעבר למה שקראתי. למדתי לא למהר לשפוט על פי כתבה בעיתון, צריך להכיר את האנשים, להיחשף לחומרים ואז להחליט. גם לגבי השרה, ייתכן שהתקשורת מעצימה חלקים בהתנהגותה או בהתנהלותה על חשבון חלקים אחרים מפעילותה ומעשייתה. אני מקפיד לא למהר לשפוט".

תיאטרון חולון בעצם שוכן בתוך בית "יד לבנים" ולפחות למראית עין, נראה שמרבית הפעילות היא של התיאטרון. איך זה הולך יד ביד?

"כחלק מהבריף  לאדריכל, היה ברור שיש בו שני מרכיבים לכאורה נוגדים – מצד אחד אתר הנצחה שמכבד את זכר חיילנו ומצד שני מקום שוקק חיים שמציגים בו מופעים ומנגנים מוזיקה. הפער הזה הוא חלק מהזהות שלנו והיה חשוב לטפל בו נכון. האדריכל פתר את זה בצורה יפה על ידי הרעיון של עיצוב קוביית קורטן מתכתית, שרואים אותה מכל מקום במבנה, מה שמזכיר כל הזמן שיש פה מימד מרכזי במתחם והתיאטרון חובק אותו. אנו עובדים בשיתוף מעולה ומכבד עם ארגון יד לבנים. אנו מתייחסים אל המשפחות בכפפות של משי ונותנים להן מה שהן רוצות. הודות ליחסים טובים, הקשבה וכבוד הדדי ניתנה לנו האפשרות לקבוע שילוט על ההיכל שנושא גם את הכותרת 'תיאטרון חולון'. אם לא היינו נוהגים בהם כפי שראוי וצריך, זה לא היה קורה. יחס של כבוד זה הבסיס לכל".

 

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר