דגם בית הכנסת הגדול בבגדד. צילום: איילת שמש

כל עיראקי חייב: חמש דקות מחולון ואתם בבגדד

גלי שמיר יצאה למוזיאון יהדות בבל, טיילה בסימטאות בגדד, התערבבה עם הרוכלים בשוק, טעמה בעבע ב'תמר, סלסלה עם נאזם אלרזאלי ואפילו הביאה מארס בשש-בש

פורסם בתאריך: 30.11.17 16:56

בסוף השבוע האחרון יצאתי לבקר במוזיאון יהדות בבל. בנסיעה בדרך לשם הרגשתי את הפרפרים בבטן – אני עומדת לחוות פיסת חיים אותנטית ולהתחבר לשורשים ולחייהם של ההורים, הסבים והסבתות שלי.

העלייה העיקרית של יהודי עיראק לישראל היתה בשנת 1951 כאשר במהלך שנות ה-50 עלו ארצה כ-140,000 יהודים מבגדד בפרט ומעיראק בכלל. רוב העולים שוכנו במעברות ברמת גן, בפתח תקווה, באור יהודה, בהרצליה, בתלפיות בירושלים, באזור בית ליד ועוד. העדה נחשבת לעדה משכילה בעקבות העיסוק שלה בעיראק – מסחר וכלכלה – ואכן עולים רבים המשיכו גם בישראל ללמוד את מקצוע ראיית החשבון, כלכלה, בנקאות ועוד. כמו כן, העולים הללו היו אלה שהקימו את קול ישראל בערבית, שכן רבים מהם דיברו בנוסף לערבית, צרפתית ואנגלית עוד מלימודיהם בבית הספר אליאנס בבגדד.

אוהלי המעברה בישראל. צילום: איילת שמש

הגעתי נרגשת למוזיאון – מרכז מורשת יהדות בבל – באור יהודה, המשתרע על פני שתי קומות רחבות ידיים ומרשימות ובו מוצגים מנהגי חגים ודת, קמעות, דגם של סימטה בעיראק, הדמיה של השוק על דוכניו וחנויותיו, תערוכת נשים בעיראק בהשראת ספרו של הרב יוסף חיים ועוד. הרגשתי כאילו הגעתי לשדה התעופה בבגדד. במקום התקיים אירוע לזכרו של פרופ' שמואל מורה, חתן פרס ישראל, חוקר והיסטוריון, שכתב מחקרים רבים בנושא יהדות עיראק, ספרות ותיאטרון. במקום נכחו עשרות יוצאי עיראק מכל הגילאים.

בסימטאות בגדד. צילום: איילת שמש

בצד ישבו להם שלושה זקנים חביבים שהגיעו לגבורות ושוחחו תוך שהם שותים תה עיראקי ואוכלים בעבע ב'תמר. עמדתי לידם מבלי להגיד מילה והקשבתי. הם לא ממש הבינו מה אני רוצה מהם אבל מיד התנצלתי והסברתי להם: "אני נהנית להקשיב לשפה העיראקית, למבטא שלכם". השיחה ביניהם הזכירה לי את סבא וסבתא שלי מהימים שעוד הסכמתי שמישהו ידבר בבית עיראקית.

המשכתי לתערוכה. מהתמונות התלויות על הקיר עלו ניחוחות העיר בגדד, ממש כמו בסיפורים שסיפר לי אבי. פתאום התיאורים שעד כה ישבו רק בדמיוני הפכו להיות מציאותיים והרגשתי כאילו אני מהלכת בלב בגדד יחד עם אבא שלי שמטייל כילד בשוק הססגוני, לצד בעלי המלאכה, החייט, הצורף, וכמעט יכולתי להריח את ריח הקפה ולהצטרף למשחק שש-בש עם סוחרי השוק. צלילי שיר הערש העיראקי "דילילול" עלו באוזני וגם השירים העיראקיים של הזמר מילו חממה (ישראלי ששר בעיראקית) ונאזם אלרזאלי המיתולוגי. כל צליל פרט על מיתרי ליבי.

חנות בדים בשוק. צילום: איילת שמש

ביקרתי בבית הכנסת הגדול, עם הפיוטים העיראקיים, ובמוזיאון גיליתי דברים חדשים על יהדות עיראק, על תקופת המעברות עם העלייה ארצה, בתי הספר היהודיים, מלכת היופי היהודייה, לוחות המודעות, העיתונים. מתברר שלעדה העיראקית היו חיים מלאים ומרתקים גם בבגדאד וגם במעברה.

טראר. צילום: היינס

מדובר בביקור חובה לכל יוצאי העדה העיראקית. קחו את ההורים והילדים, הסבים והסבתות ותגלו שורשים מתובלים בצבעים, בריחות ובתרבות שהולכת ונעלמת אך חובתנו היא לזכור אותה ולהתענג עליה.

מוזיאון יהדות בבל. שדרות מרדכי בן פורת 83 אור יהודה. פתוח: ב'-ד'-ה', 15:00-9:00, ג', 19:00-9:00, ו', 13:00-10:00. מדי שישי ב-11:00 מתקיים סיור מודרך ללא תשלום. בתיאום מראש עם מחלקת חינוך והדרכה, טל': 03-5339278. מחיר כניסה: 25 שקל למבוגר, 15 שקל לילד/סטודנט/ חייל/ גימלאי

תגיות:

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר