נעמה וינון בר שירה, בני זוג מחולון, החליטו להפסיק לחכות לצלצול מסוכנות השחקנים. התוצאה: תיאטרון הפרינג' "פנימה", שלא חושש לבעוט ולגעת בסוגיות כואבות במיוחד. כעת הם מתכוננים להעלאת המחזמר "עשן מעל המים" – שילוב בין "סיפורה של שפחה", "משחקי הרעב" – והשיר "למה לא אוגנדה" של שלישיית מה קשור, שמעלה את השאלה: "מה בני אדם מוכנים לעשות בכדי לשרוד?" ובדרך עונה על השאלה מה שחקנים מוכנים לעשות בכדי לשרוד. הערב (ראשון) בשעה 20:30 הם יעלו בבית האקדמאי (רחוב רמז 13 חולון) עם המחזמר "עשן מעל המים".
בין הלם קרב לטריפ של הטיול הגדול
תיאטרון "פנימה" הוא פרויקט משני של בני הזוג כי הפרויקט הגדול של חייהם, לדבריהם, הוא גידול בנם הקטן שחר, בן השלוש. לפני חמש שנים הקימה נעמה – שגדלה בהוד השרון לעדנה גלבוע, בימאית ושחקנית גם הי – יחד עם ינון את התיאטרון שאותו הם מגדירים כפרינג' עצמאי, חברתי וביקורתי לפעמים.
"התיאטרון מתמקד בהצגות חברתיות שעוסקות בחברה הישראלית על שלל הרבדים שבה", מספרת נעמה, בוגרת בית הספר למשחק בית צבי. "ההצגה 'מה הבעיה שלך?', עוסקת בהלם קרב והתמודדות של רוני, חייל לשעבר שמנסה להמשיך בחייו אחרי מלחמת לבנון השנייה. 'אין לי שם כי אין לי ילד' – עוסקת בתפיסה של נשים בתנ"ך וביהדות ומתמקדת בסיפור של אמו של שמשון. 'עלמה?' – עוסקת במסע ההתבגרות בחברה הישראלית, בקבלת השונה ובקבלת האדם את עצמו. 'טפטוף' עוסקת בתקשורת והתמודדות עם אוטיזם. 'טריפ' הוא מחזמר הרוק הראשון של התיאטרון והוא מספר על הטיול הגדול. ממה אנחנו בורחים ולאן, על הסמים והתמודדות עם העבר של הצעירים".
בין ציד מכשפות לבין בעל זבוב
המחזמר בשם "עשן מעל המים" מתרחש ביקום מקביל שבו אוגנדה היא מדינת היהודים. במרכז העלילה מתואר כיצד אויב גדול תוקף את המדינה, כאשר החברה גוססת ואנשים נלחמים על חייהם. זאת, כאשר סיפור המסגרת עוסק בקבוצת בני נוער שנאלצים לשרוד ביער. "הסיפור מתכתב עם 'ציד המכשפות' ועם 'בעל זבוב'", אומרת נעמה, "הוא מבקש לשאול האם המצב של החברה שלנו הוא בגלל הסיטואציה כאן במזרח התיכון או בגלל טיב האדם? מה היה קורה אם מדינת היהודים הייתה קמה באוגנדה בתקופת הרעב הגדול שם? הוא משלב יהדות ומקורות וגובש בעקבות אירועים בחברה, בעיקר סביב סכסוכים פנימיים וסביב השאלה איך אנחנו שורדים ומה נהיה מוכנים להקריב כדי לשרוד?".
ואיך את משיבה על השאלה הזו: "מה נהיה מוכנים להקריב כדי לשרוד?"
"לפי מה שאנחנו מנסים להציג בתנאים קשים של הישרדות וסכנה הרבה מאמות המוסר והערכים שאנשים חושבים שיש להם, לא תמיד עומדים במבחן המציאות מול הרצון לשרוד. זה בא לידי ביטוי על ידי שבע דמויות שמגיעות מרקע שונה, גילאים שונים וקשר שונה לדתות שונות. בוחנת אותן במצב קיצון של רעב וסכנת חיים. דרך השירים, הפולחן והריקודים הקהל נחשף לעומק הרגשות וההתמודדויות האמיתיות של הדמויות".
יש קווי דמיון ברורים במחזה ל"משחקי הרעב". זה בכוונה?
"יש קשר כללי במחזמר לז'אנר של המדע בדיוני ופנטזיה. ינון ואני מאוד אוהבים את הז'אנר גם בספרות וגם בקולנוע והוא השפיע על כתיבת המחזה. אין הרבה הצגות לא לילדים שנוגעות בז'אנר הזה וגם זה היה חידוש ואתגר איך להביא את זה לבמה. ואני חושבת שתוכלו לראות איך התמודדנו עם זה יפה על הבמה. אני חושבת שנוער מביא הרבה פעמים בצורה חשופה את הבעיות והקשיים, את היצרים, מערכות היחסים ובדיקת הגבולות. המאבק להישרדות שקיים אצל נוער ובא לידי ביטוי גם במשחקי הרעב, בבעל זבוב וגם בעשן מעל המים. בנוסף גם במשחקי הרעב וגם אצלנו יש את הפער הבלתי נתפס בין המצב האליטות לבין פשוטי העם שנאלצים להילחם אחד עם השני על הישרדות".
רוצים להישאר מעודכנים?
בין הג'ונגל לבין ההישרדות
הסיפור על קבוצת בני הנוער המנסים לשרוד בג'ונגל, מתכתבת בדרך עקיפה עם האופן לפיו גם נעמה וגם בן זוגה מנסים לשרוד בעולם הבידור והבמה הדורסני. בימים שבהם מגרסת הריאליטי הופכת חלומות של אמנים צעירים לרייטינג, ואינספור שחקנים צעירים מנסים את דרכם בעולם הבמה, ההתגייסות למען הגשמת חלום תאטרוני לא מובנת מאליה.
בהצגה "עשן מעל המים" משתתפים שחקנים בוגרי בתי ספר למשחק שנבחרו באודישנים שערכו בני הזוג. השחקנים מקבלים תשלום על ההצגות מבני הזוג שאף ממסד לא תומך בהם. "קיימת שותפות בין השחקנים ליוצרים בכך שכולנו נתנו מהזמן שלנו ליצירת ההצגה, מהאמונה שלנו בתוצר הסופי ובכך שכולנו מושפעים מכמה אנשים באים לראות את ההצגה", אומרת נעמה ומוסיפה: "הציפיות שלנו לעתיד הן גדולות אנחנו רוצים שההצגה תגיע לכמה שיותר אנשים בכל הארץ. חשוב לנו להגיע למרכז וגם לפריפריה. הכסף כולו מגיע מהכיס שלי ושל ינון. אנחנו מאמינים מאוד ביצירה שלנו ובמסע שלנו ומשקיעים בו את כל מה שיש לנו".
רוני בן צור
הייתי בחולון, אחלה הצגה עם סיום מצמרר!