עמרי נובל והאצילים: צילום: מאור בן ושחר תמיר
צילום: מאור בן ושחר תמיר

הצוואה של הסבתא: המוזיקאי עמרי נובל חוזר לתל גיבורים

על ערש דווי סימנה סבתא ויולטה לעמרי נובל את הכיוון שבו עליו ללכת בחיים. מאז, הוא לא עוזב את הגיטרה, ממש כפי שביקשה והשבוע הוא חוזר למקורות בדרך לאלבום חדש נוסף

פורסם בתאריך: 15.10.18 17:24

עמרי נובל, נשוי ואב ל-2, הוא בן 36, "אבל בלב אני בן 17, בעצם גם בראש אני בן 17", הוא מעיד על עצמו. הזמר, המוזיקאי ושדרן הרדיו, שגדל בחולון, מייסד ההרכב "עמרי נובל והאצילים", יופיע השבוע (18.10) עם ההרכב ב"סוקולובקי בר" בחולון. רגע לפני שהם משחררים סינגל שישי בשם "שלא ארע" מתוך האלבום השני שלהם "בפנוכו", נובל מדבר על הכל.

נובל גילה את הייעוד שלו בגיל 16, בעקבות מכתב שקיבל מסבתא שלו רגע לפני שנפטרה. "אחד הרגעים המכוננים בחיי היה כשסבתי ויולטה ז"ל, שגרה בשכונת תל גיבורים בחולון, נתנה לי מכתב פרידה קצת לפני שהיא נפטרה. היא ידעה לזקק את המהות שלי כבר בגיל 16 לכדי משפט שמלווה אותי תמיד: 'לעמרי, אשר גיטרה בנפש שלו'.

את המשפט הזה כתב על מעטפת המכתב שמסרה בידי זמן קצר לפני שנפטרה והוא תמיד איתי בתיק.  אחרי המילים האלו שלה ידעתי שאי אפשר ללכת בדרך אחרת בחיים".

הקליפ "אידיוט" מתוך "בפנוכו" – עמרי נובל והאצילים

מה השיר הראשון שיצרת?

"הייתי בכיתה ד' והשיר הוא לא משהו שכדאי לפרסם ברבים. אני עדיין אני זוכר אותו מילה במילה וכל תו בלחן, אני גם זוכר את השיר הראשון שהקלטתי בגיל 18 באולפן ההקלטות. אלו הן חוויות בתוליות שלא שוכחים, וגם אם זה ממש על הפנים ובוסרי, זה חלק מתהליך הבנייה שלך כאדם ואמן. יש לי בבית מחברות מלאות שירים ולפעמים בערב רומנטי עם אנסטסיה אשתי, כשאני מספיק שתוי, אני מקריא לה שירים שכתבתי מגיל העשרה. לפעמים זה מביך, לרוב זה מצחיק  וגם קורה שזה באמת טוב וכנה".

אתה כותב ומלחין בעצמך?

"בהחלט כן, למרות שיצא לי להלחין שירים של כותבים אחרים כמו ישראל טופר, ואין לי בעיה עם זה. אני רק צריך שזה ידבר אלי ויתפוס לי את הלב. באלבום החדש שלנו, 'בפנוכו', שני שירים שכתב ישראל טופר נכנסו לאלבום ואף ייצאו לרדיו כסינגלים – 'זיוף' ו'פלונטר'".

איך נראה תהליך העבודה שלך על שירים?

"אני חייב להחליט בצורה ברורה על מה אני הולך לכתוב, אם זה רגש מסוים, חוויה ספציפית, זה חייב להיות מדויק. אני כותב פשוט וכנה, בגובה העיניים ובצורה ישירה. הסינגל החדש שלנו, 'שלא ארע', הוא השיר הכי אישי שכתבתי, אוטוביוגרפיה על הזהות שלי, על הערכים שבהם אני מאמין – סוג של תפילה חילונית שמתבטאת גם בפזמון: 'מה שלא יקרה, מה שלא יהיה, שלא ארע, מה שלא יקרה, מה שלא יהיה, שלא אירא'. זה שיר שמביא עימו משהו מאוד ישראלי, שמתאר את החיים שלנו כאן. כל ישראלי יכול למצוא את עצמו בתוך השיר".

מה זה "הבפנוכו"?

"החווית שלי, הרגשות, האירועים, המקומות, הזכרונות שלי. אני ישראלי ויש לכך משמעות בכתיבה שלי, שלעתים היא מחאתית וצינית וזו הדרך שלי לפרוק את התסכול ולשמור על חיוך. אני אדם מאוד אופטימי ביומיום אבל בכתיבה אני יכול לפרוק את כל הקושי והאתגרים.

"יש נושאים שבעבר היו ממש טבועים בכתיבה שלי כמו נשיות ותפישת הנשיות בעיני, אבל כשאתה מתרפא מהכאב, אתה עובר לכתוב על דברים אחרים שיושבים לך בנפש. למשל, זה שאני אבא לשתי בנות ועדיין ילד עבור אבא שלי. זה מאוד מוזר בעיני, אני לא לגמרי פענחתי את היחסיות הזו".


ועידת החינוך של ערי ישראל מגיעה לחולון. לפרטים נוספים והרשמה, לחצו כאן


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחולון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באייפון


נובל מספר שההכרה ביצירה שלו עברה דרך ארוכה. "זה עסק ששובר את הלב, מקבלים לרוב 'לא' כתשובה והרבה נופלים ומתייאשים בדרך, אבל אני לא כזה, אני אלך את הקילומטר הנוסף. צריך כשרון, אבל יותר מכשרון צריך להתמיד, להמשיך לייצר, להמשיך להופיע גם אם מול שני אנשים בבאר שבע – סיפור אמיתי. בסופו של יום, כשמקבלים 'כן', בין אם זה ששיר נכנס לרדיו, או שבהופעה אנשים נעמדים לרקוד, אלו טיפות קטנות של אושר, רגעים קטנים של אור".

בשנה האחרונה, הוא מעיד, "אני מרגיש שעליתי שלב – כל הסינגלים שהוצאתי הושמעו למעלה מ-4,000 פעם ב-30 תחנות רדיו בארץ ומזמינים אותנו להופיע באירועי תרבות עירוניים, בקיבוצים ובפאבים, והכי חשוב הקהל המאזין נהנה. בדרך כלל אנחנו באים למקום שלא מכירים אותנו ובסוף הערב רוקדים איתנו על הבמה ומצטרפים לרשימת התפוצה. זו דרך שנבנית לאט ובטוח".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר