ליאור זלמנסון חוקר תרבות דיגיטלית והתנהגויות ברחבי האינטרנט, הוא המנוע מאחורי הפסטיבל "פרינט סקרין" המתקיים בסנימטק חולון וסוחף מדי שנה קהל צופים מכל רחבי הארץ. הפסטיבל, שנמשך ארבעה ימים, חגג בשבוע שעבר שבע שנים והתמקד השנה בכותרת "חי, צומח, דומם", באמצעות אמנות, טכנולוגיה, סרטים, מיצבים, הרצאות, תערוכות אינטראקטיביות, סדנאות ופאנלים מעוררי השראה.
על ההתחלה מספר זלמנסון: "לפני קצת יותר משבע שנים, הכרתי אנשים מדהימים מהנהלת סינמטק חולון, ולכן פניתי אליהם עם יוזמה לעשות איזשהו ערב בנושא תרבות דיגיטלית בזמננו, ולשמחתי, הם לקחו את הרעיון בשתי ידיים, ואף החליטו להרחיב אותו לכדי פסטיבל שנתי מסורתי ומשמעותי". בנוגע לנושא שנבחר השנה, מוסיף זלמנסון: "הדגש הוא על כך שזה פסטיבל, ולכן חייב להיות כייפי וחוויתי לקהל, ולכלול את הרעיונות לפרויקטים הכי חדשניים ומחדשים לקהל. ובמקביל, בכל שנה יש תמה שסביבה הפסטיבל נבנה, מתוך רצון לענות על שאלות שמעניינות אמנים ומדענים מהתחום. למשל, השאלה שהובילה אותנו השנה היא מה אנושי וטבעי ב-2017 בעולם שבו טכנולוגיה מתחילה להתנהג יותר כמו אנשים, שמחקרים יוצאים על צמחים שמרגישים, ואנשים הופכים לצמחוניים או טבעוניים? השאלה הזו יצרה את הכותרת 'חי, צומח, דומם'. כך בעצם עיקר הפסטיבל האחרון התמקד בתרבות דיגיטלית ביולוגית, וגם נגע בגנטיקה ובעולם הביוטכנולוגי".
לצד הברכה והבשורות שמביאה ההתפתחות הטכנולוגית, יש חשש גדול מהעידן החדש וממה שהוא מכיל בתוכו.
"אנו חיים בעולם משתנה בשני אופנים, מצד אחד משבר גדול של האדם שחש חסר אונים כלפי הטכנולוגיה שהולכת להשתלט על מקום עבודתו, ואפילו על חייו במובן מסוים, כי הרי כבר היום אנו חווים הכול דרך מסך ודרך טכנולוגיה, אינטרנט ורשתות חברתיות. מצד שני, יש משבר אקולוגי והתחממות גלובלית שמייצרים סכנה סביבתית קיומית. השנה ניסינו לחבר יחד את הצרות הדיגיטליות לצד האתגרים הסביבתיים והטוב שבקדמה".
בראיה עתידית, כחוקר תרבות שמעורה מאוד בחידושים האחרונים, מה הדבר הכי מאיים בעיניך בתרבות הדיגיטלית?
"מה שהכי מפחיד אותי זה כמה אנו צפויים. מחשב היום יכול ללמוד על התנהגותך באופן כזה שהוא יבין אותך טוב יותר ממה שאתה מבין את עצמך".
איך אתה מציע להתגונן?
"התשובה שלי קצת עצובה כי אין דרך קלאסית להתגונן, מפני שהאופציה היא ויתור על להיות חלק מזה, וזה לא ריאלי בימינו".
