רחוב הפורצים. צילום: אורן שטרנברג

בין הפורצים לבין הזורע והחופר: הסיפורים מאחורי הרחובות בחולון

מדוע קיים בחולון רחוב בשם הפורצים? מיהו בעל המחשבות? והיכן נמצאת גבעה 69? יצאנו לסיבוב בעיר בעקבות השמות הרחובות

פורסם בתאריך: 11.10.19 08:56

את רחוב ההסתדרות, הגדול ביותר בחולון, רבים מכירים. אבל מה אתם יודעים על הרחובות הזורע והחופר, בעל המחשבות או גבעה 69 ומדוע הם נקראו כך? יצאנו לחפש את הסיפורים מאחורי הרחובות המוכרים.

רחוב הפורצים

מדרום לשכונת תל גיבורים ממוקם לו רחוב הפורצים. רבים בוודאי תוהים מדוע לתת שם כזה לרחוב ועוד באזור מגורים? האם זה בעקבות גלי פריצות רבים אשר התגלו באזור?

למעשה התשובה הרבה יותר פשוטה מן השאלה.

הפורצים היה כינויים של לוחמי גדוד המטה של הפלמ"ח אשר לימים הפך לגדוד המטה והרביעי בחטיבת הראל. לוחמי הגדוד  קיבלו את כינוי "הפורצים" מאחר שהיו פורצי הדרך לירושלים. לוחמי הגדוד השתתפו בקרבות הרבים והעקובים מדם בהרי ירושלים ובה עצמה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחולון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה חולון" באייפון


הזורע והחופר

אזור התעשייה של חולון הוא אחד מאזורי המלאכה הגדולים בארץ, ככזה הוא גם ידוע ברחובות הרבים בו שקרויים על שמות של בעלי מלאכה. לאחר סקירת השמות, אנו שואלים, האם לעירייה נגמרו השמות לרחובות או שיש כאן משהו אחר?

בקצהו המזרחי של אזור התעשייה, בין כמה בתי מלאכה ומחסנים שוכנים להם רחובות הזורע והחופר.

לא קשה לכאורה לנחש מה הייתה כוונת המשורר כאשר קיבל רחוב הזורע את שמו. אולם מסתבר כי לשם הרחוב יש עוד משמעות פרט לאיכר הזורע בשדהו.

הרחוב קרוי גם על שמו של קיבוץ הזורע הממוקם בדרום-מערב עמק יזרעאל, מדרום ליקנעם, שנוסד בשנת 1936, בתקופת המרד הערבי, וסבל מהתקפות של כנופיות פורעים ערביות. הקיבוץ שימש כבסיס לפעולות הפלמ"ח. פרנסתו של הקיבוץ מתבססת בעיקר על שלחין, רפת, פרדס ותעשיות רהיטים ופלסטיקה. באזור שרידי עתיקות ומערות מתקופה קדומה.

במרחק של כמה מאות מטרים משם נמצא רחוב החופר. משמעותו הפשוטה של השם היא אכן אדם שכל עיסוקו היא כרייה והוצאת עפר מן הקרקע לשם הכנת בור. אולם מסתבר כי החופר הוא גם שמה של קבוצת פועלים קבלנית "החופר", שעסקה בחפירת בורות וזכתה שהרחוב ייקרא על שמה.

רחוב החופר. צילום: אורן שטרנברג

 

רחוב אלחריזי

רחוב אלחרזי חוצה את שכונת גרין מדרום לצפון ואורכו כמה מאות מטרים. הוא קרוי על שמו של יהודה אלחריזי, אשר היה מחשובי הסופרים העבריים בימי "תור הזהב" של תרבות ישראל בספרד בשלהי המאה ה12.

אלחריזי עסק בתרגום של כתבי אריסטו וכתב מבואות לפירושו של הרמב"ם למשנה ול"מורה נבוכים" מערבית לעברית. ספרו הידוע "תחכמוני" כתוב בפרוזה מליצית כמחרוזת של סיפורים בעלי מוסר השכל. בנוסף גם עסק בכתיבת שירי קודש המביעים רגש עמוק. בשירתו ניכרת שליטה מופלאה במקורות הלשון העברית, ובה שילוב של הומור ושנינות.

רחוב אלחריזי. צילום: אורן שטרנברג

רחוב בעל מחשבות

בין הבתים צמודי הקרקע של שכונת מפדה הוותיקה מסתתר לו רחוב קטן וצר, בתוך סמטה קטנה בשם בעל מחשבות. מי הוא אותו בעל מחשבות מסתורי אשר זכה לקבל רחוב קרוי על שמו?

מדובר בסך הכול בכינויו של ישראל איזידור אלישיב, שהיה מבקר ספרותי יידי ועיתונאי אשר פעל ברוסיה, בפולין ובגרמניה בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20.

אלישב נולד בעיר קובנה שבליטא בשנת 1873. הוא למד בישיבת קלם, ישיבת תנועת המוסר של שמחה זיסל זיו בעיירה גרובין שבקורלנד. לאחר מכן יצא ללימודי רפואה והתמחה בנוירולוגיה. במסגרת עבודתו השפיע על החדרת התפיסות המקצועיות האירופיות ועל נורמות לפרשנות של הספרות היידית.  איזידור אלישיב אף שאף למזג בין הספרות היידית והעברית, בהיותן חלק מתרבותו של העם היהודי.

רחוב בעל מחשבות. צילום: אורן שטרנברג

גבעה 69

מהי אותה גבעה 69? אולי מדובר באחת מן הדיונות הרבות אשר כיסו את שטחה של חולון טרם בנייתה? אמנם בעבר שטחה של חולון כוסה בלא מעט דיונות חול, שהתנוססו לגובה של עשרות מטרים. אולם גבעה 69 אינה אחת מהן.

למעשה גבעה 69 ממוקמת בחלקו הדרומי של מישור החוף, לא רחוק מהעיר אשדוד. בימי קום המדינה שלטה הגבעה על עורק תחבורה ראשי אל הדרום ואל הנגב. הגבעה קיבלה את שמה משום גובהה הרב שהתנשא על פני 69 מטרים מעל פני הים.

בשל גובהה ומיקומה האסטרטגי, ידעה הגבעה לא מעט קרבות צבאיים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה  שימשה הגבעה כנקודת ריכוז בעבור חייליו של הגנרל אלנבי.

במהלך מלחמת העצמאות, בחודש יוני 1948, פלש הצבא המצרי אל הגבעה וכבש אותה במסגרת קרב קשה בו נהרגו 20 חיילים מפלוגה ב'מגדוד 51 של חטיבת גבעתי. הגבעה שוחררה בחודש אוקטובר על-ידי לוחמי חטיבת "גבעתי" במהלך מבצע "יואב". במקום אנדרטה לנופלים, ביניהם גם תושבי חולון וכן טנק שלל מצרי.

גבעה 69. צילום: אורן שטרנברג

 

רחוב המתמיד

שמות של רחובות הם עסק לא פשוט. מעבר לאישים, אירועים היסטוריים ומקומות גיאוגרפים, יש גם רחובות בעיר אשר קרואים על שם יצירות ספרותיות.

כך גם רחוב המתמיד, הנמצא בדרומה של שכונת ג'סי כהן אשר קרוי כמובן על  שם שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר עוסק בדמותו של תלמיד חכם, סגפן ושקדן, העוסק כל ימיו בלימוד התורה. השיר בא לסמל את כוחה המוסרי של האומה הנאבקת על קיומה, שוקדת על קיום ערכיה ואינה מתפתה לברק החיצוני של תרבויות אחרות.

רחוב המתמיד. צילום: אורן שטרנברג

 

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. ד"ר אורי שטרק, חולון

    בנושא הכתבה על שמות רחובות בחולון, יש לי סיפור לא פחות מעניין.
    בשכונת תל גיבורים הותיקה נקראים מספר רחובות ע"ש פרחים. האם מישהו זוכר כיצד נקראו אותם רחובות בעבר הרחוק?
    למי שאינו יודע, אזכיר כי שמות הרחובות נקראו בשם אותיות א-ב. רחוב א', רחוב ב', רחוב ג' וכדומה.
    באותה תקופה של שנות השמונים, שימשתי בתפקיד מנהל לשכת ראש העיר ודובר העיריה של ראש העיר המיתולוגי, פנחס אילון.
    יום בהיר אחד אני מקבל שיחת טלפון מאזרח תושב העיר, שמספר לי שהוא מתבייש לספר היכן הוא מתגורר. מסתבר שהוא מתגורר ברחוב האות השביעית… עזרו לי ביקש אותו תושב.
    התייעצות קלה עם ראש העיר פנחס אילון, שהטיל עלי משימה להחליף מיד את שמות הרחובות. החלטתי להישאר נאמן לאות הראשונה בשמו של כל רחוב ולהסב על שמות פרחים. ואכן תוך מספר ימים שונו שמות הרחובות לשמות פרחים ועצים.

    לפתע הופיעו בשכונה שמות רחובות חדשים: רחוב ברקן, רחוב גבעול, רחוב דקל וכדומה. כשהיגענו לרחוב האות השביעית חשבנו לקרוא לו בשם זיונית. אך שוב בעיה, מה עושים עם אדם שאינו מייטיב לקרא וישבש את שם הרחוב…

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר